תוספתא (צוקרמנדל)/פסחים/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסחים פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת פסחים, פרק א >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה מהדורת צוקרמנדל מהדורת וילנא מהדורת העתקה מכתבי יד


תוספתא (צוקרמנדל) · פסחים · א· >>

להלן מובא התוספתא על פי הנוסח המודפס במהדורת צוקרמנדל
בדפוס וילנא הפרק מחולק ל-11 הלכות, ובחלוקה שונה. ראו תוספתא פסחים א עברית נוחה.

תוספתא פסחים פרק ראשון במהדורת צוקרמנדל

א 1 אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר לפי שאור הנר יפה לבדיקה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות" ואומ׳ "נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" :

2 בית שמאי אומ׳ שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה רואה את הפתח והעליונה רואה את הקורה אבל

תוספתא פסחים פרק ראשון במהדורת צוקרמנדל

שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך לבדוק וחכמ׳ אומ' שורה החיצונה רואה את הפתח היא העליונה ואת הקורה שלמטה הימנה אבל של מטה הימנה אין צריך לבדוק :

3 חורי הבית העליונים והתחתונים היציע והדות וגג הבית וגג המגדל ובית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות ואוצרות של יין ואוצרות של שמן ואוצרות תבואה אינו צריך לבדוק רבן שמע׳ בן גמל׳ אומ׳ מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את החיצונה ואין צריך לבדוק את הפנימי:

4 היוצאין בשיירה והפורשין בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו ר׳ יהודה או׳ משום רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן אילו ואילו שורפין:
5 שורפין תרומה טהורה וטמאה ותלויה כאחד דברי ר׳ מאיר וחכמ׳ אומ' טהורה בפני עצמה תלויה בפני עצמה וטמאה בפני עצמה אמ׳ ר׳ שמעון לא נחלקו ר׳ אליע׳ ור׳ יהושע על התלויה ועל הטהורה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר' אליעזר או׳ תישרף זו לעצמה וזו לעצמה ור׳ יהושע אומ' שתיהן כאחת:
6 אמ׳ ר׳ יוסי אין הנדון דומה לראיה בשר שניטמא באב הטומאה עם הבשר שניטמא בולד הטומאה שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה קלה וזה טמא טומאה חמורה שמן שנפסל בטבול יום בנר שניטמא בטמא מת שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומ' ששורפין תרומה שניטמאת בוולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה אף על פי שמוסיפין לה טומאה על טומאתה ותלויה וטמאה אומ׳ אני שהתלויה טהורה ואם נשרפת עם הטומאה נמצאת זו מטמאתה בית שמאי אומ' אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא ובית הילל מתירין:
7 בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא ר׳ עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין במתנה אף בשעת הביעור אמ׳ ר' יוסי אילו דברי בית שמאי ובית הילל הכריע ר׳ עקיבא לסייע דברי בית הילל:
8 האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר׳ יהודה וחכמ' אומ׳ כל שאין בו כרת אין בו לא תעשה:
9 האוכל כזית חמץ חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חייב חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי:
10 האוכל תרומת חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן אמ׳ ר׳ יוחנן בן נורי אמרתי לו לר׳ עקיבא מפני מה האוכל תרומת חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן מה נשתנה פסח משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמ' לי לא אם אמרת בשאר ימות השנה שמשלם שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר עצים תאמר בזו שאין לו בה היתר אכילה ולא היתר עצים למה זה דומה לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים במה דברים אמורים בתרומה שהפרישה קודם

תוספתא פסחים פרק ראשון במהדורת צוקרמנדל

לפסח לשום תרומה אבל הפריש תרומה חמץ בפסח אינה תרומה:
11 האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם תלוי במזיד פטור במה דברים אמור׳ בקודש שהקדישו קודש אבל אם הקדישו קודש חמץ בפסח אינו קודש:

12 אחד האוכל ואחד ממחה ושותה אכל חזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית. ואכילה ושתייה אין מצטרפין רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יוחנן בן ברוקה אמרו אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד:

בדפוס וילנא כאן מתחיל פרק ב'


13 חמיצן של גוים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה ושל נחתומין בכפרים עד שלשה ימים בכרכין עד שלשה תנורין ר׳ שמעון בן אלע׳ או׳ אף כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורים ביום אחד מותר וכשאמרו של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים אם נדחק ואפה שלשה תנורים זה אחר זה מותר:
14 ר׳ שמעו' בן אלע׳ אומ' אף כשאמרו של נחתומין בכרכין עד שלשה תנורין אסורין עד שלשה ימים שמשחרית היה בודה לו שאור כל אותו היום במה דבר׳ אמור בזמן שלא עשה פסחו עם ישר׳ או שהקדימו יום אחד אבל אם עשה פיסחו עם ישראל או שערבו יום אחד חמיצו מותר אחר הפסח מיד:
15 מצה של כותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' אלעזר אוסר לפי שאינן בדיקדוקי מצה כישראל, רבן שמע' בן גמליאל אומ' כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישר׳:
16 חמיצן של עוברי עבירות מותר אחר הפסח מיד מפני שמחליפין את השארי:
17 המלאי של ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה:
18 המלאי של גוים ופועלי ישראל עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואֵן צריך לומר באכילה:
19 חנות של ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בה חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה:
20 חנות של גוים ופועלי ישר׳ עושין בתוכה ומצא בה חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה:
21 נכרי שהילוה את ישראל על חמיצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה:
22 ישר׳ שהילוה את הנכרי על חמיצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה:
23 נכרי שבא לביתו של ישראל והיה בידו חמץ אין זקוק לו לבערו הפקידו אצלו זקוק לבערו ייחד לו בית


תוספתא פסחים פרק ראשון במהדורת צוקרמנדל

בפני עצמו אינו זקוק לבערו:

24 ישר' וגוי שהיו באין בספינה והיה חמץ ביד ישר׳ הרי זה מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח הימנו אחר הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה:

25 רשאי ישראל שיאמר לו עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך לו ואבוא ואקח ממך אחר הפסח:

26 משכיר ישר׳ בהמתו לגוי להוליך עליה חמץ ואפילו ממקום למקום:

27 המוצא חמץ בדרך אם רבה חמץ מותר ואם לאו אסור מעשה ברבן גמליאל ור׳ אילעאי שהיו מהלכין מעכו לכזיב וראה גלוסקין אחד אמ׳ לטבי עבדו טול גלוסקין זה ראה גוי אחד ואמ׳ לו מבנאי טול גלוסקין זה רץ אחריו ר׳ אילעאי אמ' לו מה טיבך אמ׳ לו מעיירות של בורגנין אני ומה שמך אמ׳ לו מבנאי שמני אמ׳ לו מכירך רבן גמליאל מימיו א׳ לו לאו מיכן למדנו שכיון רבן גמליאל ברוח הקודש ומדבריו למדנו שלשה דברים שחמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלין והולכין אחר רוב עוברי דרכים:

28 הגיע לכזיב ובא אחד ושאל לו את נדרו אמ' לאחד שעימו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמ׳ לו הן אמ׳ לו אם כן יטייל אחרינו עד שנפוג יינינו טייל עמו עד שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והיתר לו נדרו והרבה דברים למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מפירין נדרים לא מהלכין ולא רוכבין ולא עומדין אלא עטופין ויושבין:

29 ר׳ יוחנן בן נורי אומ' אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יוצאין בהן ובהדראה שלהן בכזיב:

30 יוצאין במעשר שיני בירושלם אבל לא בביכורים ומה הפרש בין מעש׳ שיני לביכורים אלא שמעשר שיני יש לו היתר אכילה בגבולין:

31 יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח יוצאין בסופגנין הנעשין באור ואין יוצאין בסופגנין הנעשין בחמה בפסח ואין יוצאין בסריקין בין מצויירין ביין שאינן מצויירין אין עושין סריקין המצויירין בפסח א׳ ר׳ יהודה שאל בייתוס בן זונין לחכמ' מפני מה אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן אמרו לו אם כן ייעשו בדפיס אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי ביתוס מותרין ר׳ יוסי או׳ עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין קלוסקאות:

32 אין יוצאין לא בחלוט ולא במעיסה ולא בסופגנין ולא בדובשנין ולא באיסקריטין אבל ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין בחררה ובמצה ישנה ובלבד שעשאה מתחילה לשום פסח:

33 יוצאין במצה המתובלת בין שתיבלה באילפס בין שתיבלה בקדירה ר׳ יהודה בן בתירה אומ' אף יוצאין בחזרת הגל ובחוורוור

תוספתא פסחים פרק ראשון במהדורת צוקרמנדל

ר׳ ישמע׳ בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומ׳ כל שיש לו שרף יוצאין בו יוצאין בהן בין לחין ובין כמושין ואין יוצאין בהן יבישן ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אומ' אף יוצאין בהן כבושין:

34 החזרת והמצה והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר כל הימים רשות ר׳ שמעון אומ׳ לאנשים חובה לנשים רשות הילל הזקן כורכן זה בזה ואוכלן אימתי אוכלן בשתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא אכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה: