תוספתא/תרומות/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א[עריכה]

דג טמא שכבשו עם דג טהור [וכן] גרב שמחזיק סאתים שבו משקל עשרה [זוז ביהודה] שהן עשר סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר א' מששה עשר בו א"ר שמעון בן מנסיא אין לך גרב שמחזיק סאתים [שאין בו] משקל עשרה [זוז] ביהודה שהן י' סלעים בגליל דג טמא שאין בו רביעית א"ר יוסי בר יהודה בד"א בזמן ששולה ומניח לפניו ומצא בו כשיעור הזה אבל אם היה נוטל וזורק ראשון אע"פ שמצא בו יתר מכשיעור הזה מותר.

הלכה ב[עריכה]

דג טמא שכבשו עם דג טהור מדיחו ומותר דג טמא מליח ודג טהור תפל אסור דג טהור מליח ודג טמא תפל מותר דג טמא שבשלו עם דג טהור רואין אותו כאילו הוא קפלוט אם יש נותן טעם אסור ואם לאו מותר.

הלכה ג[עריכה]

אלו הן מיני חסיות הלוף והשום והבצלים והקפלוטות ר' יהודה אומר אין לך מיני חסיות אלא קפלוט בלבד.

הלכה ד[עריכה]

ר' יוסי אומר כובשין בצלין של תרומה בחומץ של חולין ואין כובשין בצלין של תרומה בחומץ של תרומה ואין צריך לומר בצלים של חולין בחומץ של תרומה ר' עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין עם הבשר בשר בבשר אסור [וכולן שנתבשלו זה עם זה הרי אלו] אסורין רבי אליעזר אומר כבד אוסרת ונאסרת רבי ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה אומר שלוקה אוסרת ואינה נאסרת [מתובלת] אוסרת ונאסרת.

הלכה ה[עריכה]

ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם אסורות ואם לאו מותרות ביצים ששלקן ומצא באחת מהן אפרוח אם יש בהן בנותן טעם אסורות ואם לאו מותרות גיעולי ביצים מותרין באכילה ביצים מוזרות נפש יפה תאכל מצא באחת מהן דם זורק את הדם ואוכל את השאר.

הלכה ו[עריכה]

אוכל אדם דגים וחגבים בין חיין ובין מתים ואינו חושש יין של תרומה שנפל לתוך המורייס אסור לזרים ר' אליעזר בר' ישמעאל מתיר לזרים.

הלכה ז[עריכה]

נותן אדם דבילה וגרוגרות לתוך המורייס כדרך שנותן את התבלין לא יסחטם להוציא מהן משקין בתבלין מותר מפני שהן מלאכתן צורר את התבלין ונותנן לתוך התבשיל אם בטל טעמן מותרין ואם לאו אסורין.

הלכה ח[עריכה]

אין עושין את היין אלונתית ואת השמן ערב [ואם עשה את היין אלונתית ואת השמן ערב] סך את השמן ואין סך יין [וחומץ] השמן דרכו לסיכה יין [וחומץ] אין דרכן לסיכה.

הלכה ט[עריכה]

דבש תמרים ר' אליעזר אומר חייב במעשרות א"ר נתן מודה ר' אליעזר שפטור מן המעשרות אבל אומר היה ר' אליעזר שלא יאכל מן הדבש עד שיתקן [את] התמרים מודה ר' אליעזר שאם תקן התמרים ודובשן באספמיא שמותר דבש תמרים [ר' אליעזר] מטמא משום משקה א"ר נתן מודה ר' אליעזר שאין זה מטמא משקה על מה נחלקו על שנתן לתוכו מים שר"א מטמא משום משקה וחכ"א הולכין אחר הרוב.

הלכה י[עריכה]

זיתים של תרומה טהורים יעשו שמן טמאים לא יעשו שמן ענבים בין טמאות בין טהורות לא יעשו דברי ר' מאיר ר' יעקב אומר מודה ר"א לר' יהושע בזיתים טהורין שיעשו שמן על מה נחלקו על זיתים טמאים שר' אליעזר אומר לא יעשו ור' יהושע אומר יעשו וענבים טהורות יעשו וטמאות לא יעשו א"ר יהודה מודה ר' יהושע לר' אליעזר בזיתים [טהורים] ובענבים טהורות שיעשו על מה נחלקו על הטמאים שר"א אומר לא יעשו ורבי יהושע אומר יעשו אמר רבי לא נחלקו ר"א ורבי יהושע על זיתים טהורין שיעשו ועל [ענבים טמאים שלא יעשו על מה נחלקו על זיתים טמאים ועל] ענבים טהורות שר"א אומר לא יעשו.

הלכה יא[עריכה]

תרומה ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבר שדרכו לשתות ולסוך דבר שדרכו לסוך כיצד לאכול דבר שדרכו לאכול אין מחייבין אותו לאכול קנובות של ירק ולא פת שעיפשה ולא תבשיל שעברה צורתו ר' חנינא סגן הכהנים אומר תרומה שנפסלה מלאכול אדם והכלב יכול לאכלה מטמא טומאת אוכלין ושורפין [אותה במקומה] כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו להיות גומע אניגרון [וסניגרון] ולשתות יין בשמריו החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהא פולט אבל מגמע ובולע ומטבל כדרכו ואינו חושש החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך סך אדם שמן ע"ג מכתו ובלבד שלא יטול במוך ובמטלית ויתן על גבי מכתו החושש בראשו וכל מי שעלו לו חטטין סך את השמן ואינו סך יין וחומץ שהשמן דרכו לסיכה יין וחומץ אין דרכן לסיכה.

הלכה יב[עריכה]

יין של תרומה אין עושין אותו אלונתית ואין עושין אותו אנומלין ולא יתן משירי הכוס בידיו והאשה לא תדיח בו את בנה רשב"ג אומר יין של תרומה שנטמא או שנתגלה שופך ושונה ואינו חושש.