תוספתא/שבת/ב

<< · תוספתא · שבת · ב · >>

משנה א (מדליקין בפתילה)

תוספתא שבת, פרק ב' משנה א'

מדליקין בפתילה מחורכת [ולא בסמרטוטין, ואף על פי שמחורכין.]

כל אלו שאמרו 'אין מדליקין בהן בשבת' - מדליקין בהן ביום טוב, חוץ משמן שריפה.

מפני מה אמרו אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב?

לפי שאין שורפין לא [תרומות] ולא קדשים ולא חמץ - ביום טוב.

משנה ב (לעשותן מדורה)

תוספתא שבת, פרק ב' משנה ב'

כל אלו שאמרו 'אין מדליקין בהן בשבת' - מותר לעשותן מדורה,

בין על גבי הארץ, ובין על גבי [מנורה, בין להתחמם כנגדן בין להשתמש לאורה.

לא אסרו] אלא לעשותן פתילה לנר בלבד.

משנה ג (אין מדליקין בצרי)

תוספתא שבת, פרק ב' משנה ג'

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי.

ר' ישמעאל אומר: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו.

ר' ישמעאל [בן רבי יוחנן] בן ברוקה אומר: אין מדליקין אלא ביוצא מן הפרי.

רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד.

עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר:

מה יעשו אנשי בבל, שאין להם - אלא שמן שומשמין?!

מה יעשו אנשי מדי, שאין להם - אלא שמן אגוזים?!

מה יעשו אנשי אלכסנדריא, שאין להם - אלא שמן צנונות?

מה יעשו אנשי קפוטקיא, שאין להם - לא זה ולא זה?

אין לך אלא מה שאמרו:

[מדליקין בשמן פקועות ובנפט.

רבי שמעון שזורי אומר: מדליקין בשמן דגים ובעטרן].

סומכוס אומר: כל היוצא מן הבשר - אין מדליקין בו, חוץ משמן דגים.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל היוצא מן העץ - אין בו משום שלש על שלש, ומסככין בו, חוץ מן הפשתן.

משנה ד (כרך... עם דבר שאין מדליקין בו)

תוספתא שבת, פרק ב' משנה ד'

כרך דבר שמדליקין בו, ע"ג על גבי דבר שאין מדליקין בו

- אין מדליקין בו.

רשב"ג אומר של בית אבא היו כורכין פתילה ע"ג אגוז - ומדליקין בה.

משנה ה (היינו נוקבין שפופרת של ביצה)

תוספתא שבת, פרק ב' משנה ה'

א"ר יהודה:

כשהיינו שרויין בעליית בית נתזה, בלוד -

היינו נוקבין שפופרת של ביצה, וממלאין אותה שמן, ונותנין אותה על הנר בע"ש בערב שבת עם חשיכה -

שיהא שוהה ודולק בלילי שבת.

[היו שם זקנים ולא אמר אחד מהן] דבר!

אם חברה בסיד ובגפסיס בע"ש מותר.

משנה ו (טיט וחרסית תחת הנר)

תוספתא שבת פרק ב משנה ו

נותנין טיט וחרסית תחת הנר - בע"ש בערב שבת עם חשיכה,

כדי שיהא שוהה ודולק בלילי שבת.

נותנין גרגר של מלח וגריס של פול על פי הנר - בע"ש בערב שבת עם חשיכה,

כדי [שיהא שוהה ודולק בלילי שבת]

מעלין מוציאים את הקוץ, או לפי פירוש אחר: מושכים כמות קטנה של תרופה דיופי מלקחיים (פינצטה) ולפי פרשנים רבים קשית, ומטיפין מן האדק לחולה בשבת.

משנה ז (החותה בגחלים)

תוספתא שבת, פרק ב', משנה ז'

החותה בגחלים - חייב חטאת.

ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"א ב"ר יצחק - חייב שתי חטאות:

מפני שמכבה את העליונות

ומבעיר את התחתונות.

החותה גחלים להתחמם כנגדן - פטור מקרבן חטאת. אבל אסור לעשות זאת.

משנה ח (כלים שנטמאו)

דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

תוספתא שבת, פרק ב', משנה ח'

כלים שנטמאו באב הטומאה - אין מטבילין אותן בין השמשות.

ר"ש שזורי אומר: אף בחול אין מטבילין אותן בין השמשות: מפני שצריכין 'הערב שמש'.

[וכלים] שנטמאו בולד הטומאה - מטבילין אותן בין השמשות.

[כלל אר"ש בן אלעזר:

דבר שחייבין על זדונו - כרת, ועל שגגתו - חטאת: אין עושין אותו בין השמשות.

ודבר שאין חייבין על זדונו - כרת, ועל שגגתו - חטאת: עושין אותו בין השמשות].

משנה ט (מפני נדרים)

תוספתא שבת, פרק ב', משנה ט'

ר' נתן אומר: אף מפני נדרים - נשים מתות בשעת לידתן.

ר' יוסי אומר: שלשה הן 'דבקי מיתה' - מסורין לנשים.

רשב"ג אומר הלכות הקדש [וחטאות ומעשר] -

הן גופי תורה

ומסורין [להם] לע"ה לעמי הארץ (צוקרמנדל) [שלשתן להעשות]:

(א) מדליקין את הנר, (ב) מערבין (ג) וטומנין את החמין.