תוספתא/שבת/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א[עריכה]

ארבע רשויות לשבת רשות היחיד רשות הרבים איזהו רשות היחיד חריץ שעמוק עשרה ורוחב ארבעה וכן גדר שגבוה עשרה ורוחב ארבעה זו היא רשות היחיד גמורה איזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשין זו היא רה"ר גמורה אין מוציאין מרה"י זו לרה"ר זו ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס ואחד המושיט ואחד הזורק חייב.

הלכה ב[עריכה]

אבל הים והבקעה [והכרמלית] והאסטוונית והאסקופה אינן לא [רה"י ולא רה"ר] אין נושאין ונותנין [לתוכן] ואם נשא ונתן פטור אין מוציאין לא מתוכן לרה"ר ולא מרה"ר לתוכן ואין מכניסין מתוכן לרה"י [ומרשות] היחיד לתוכן ואם הוציא והכניס פטור חצר של רבים ומבואות שאין מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורין.

הלכה ג[עריכה]

אדם עומד על האסקופה [נותן לבעל הבית ובעל הבית נותן לו נותן לעני והעני נותן לו נטל מבעה"ב ונתן לעני מן העני ונתן לבעה"ב] שלשתן פטורים אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות כל זמן שפתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ היתה גבוה י' טפחים ורחבה ארבעה הרי זה רשות [לעצמו].

הלכה ד[עריכה]

כשם שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין [לקריאת מגילה] לקריאת הלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולכל מצות האמורות בתורה.

הלכה ה[עריכה]

לא יצא החייט במחטו [ע"ש סמוך לחשיכה] שמא ישכח ויצא ולא נגר בקיסם [שבצוארו] ולא צבע בדוגמא [שבאזנו] ולא שולחני בדינר שבאזנו ולא סורק במשיחה [שבצוארו אם] יצאו כולן פטורין דברי ר"מ רי"א אומן דרך אומנותו חייב ושאר כל אדם פטורין הסוחר לא יצא בכסות המקופלת ומונחת על כתיפו לרה"ר ואם יצא ה"ז חייב לא יצא אדם במעות הצרורין לו בסדינו לרה"ר ואם יצא הרי זה חייב.

הלכה ו[עריכה]

יוצאין בתפילין עם חשיכה וקורין בכתבי הקודש עם חשיכה אבל אין קורין בלילי שבת לאור הנר [אפי'] גבוה ממנו ואפילו בבית אחר ואפילו עשרה בתים [זה לפנים מזה] אבל מסתכל לתוך הקערה ואינו חושש רשב"ג אומר תינוקות מתקנין פרשיותיהן בלילי שבת לאור הנר א"ר ישמעאל פעם אחת [קראתי] לאור הנר ובקשתי להטותו אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שאומרין אין קורין בלילי שבת לאור הנר ר' נתן אומר הטהו ודאי וכתב על פנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת לכשיבנה בהמ"ק יביא חטאת.

הלכה ז[עריכה]

אר"ש בן אלעזר בא וראה עד היכן פרצה טהרה שלא [גזרו] הראשונים לומר לא יאכל טהור עם הנדה שהראשונים לא היו אוכלין עם הנדות אלא אמרו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה [שבית] שמאי אומרים לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ וב"ה מתירין.

הלכה ח[עריכה]

אלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיהו בן [גרון] כשעלו לבקרו נמנו ורבו ב"ש על ב"ה ושמונה עשר דבר גזרו בו ביום והיה אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל רא"א בו ביום גדשו סאה ר' יהושע אומר בו ביום מחקו סאה [שכל זמן שהמדה מלאה אדם נותן לתוכה לסוף מוציאה מה שבתוכה] בו ביום אמרו כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע ונמנו ורבו ב"ש על ב"ה בו ביום אמרו השוכח כלים תחת הצינור בע"ש עם חשיכה ונמנו ורבו ב"ש על ב"ה.

הלכה ט[עריכה]

אמרו ב"ש לב"ה אי אתם מודים שאין צולין בשר וביצה בע"ש עם חשיכה אלא כדי שיצולו אף דיו סמנין וכרשינין וכיוצא בהן אמרו להם ב"ה אי אתם מודים שטוענים קורות בית הבד ותולין עיגולי הגת ע"ש עם חשיכה אף דיו סמנין וכרשינין וכיוצא בהן אלו עמדו בתשובתן ואלו עמדו בתשובתן אלא שב"ש אומרים (שמות כ) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהא כל מלאכתך גמורה מע"ש ובה"א (שמות כג) ששת ימים תעשה מלאכה [עושה] אתה כל ששה.

הלכה י[עריכה]

בש"א אין מוכרים לנכרי ולא טוענים עמו ולא מגביהים עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב וב"ה מתירין איזהו מקום קרוב עד שיגיע לבית הסמוך לחומה ר"ע אומר כדי שיצא מן הפתח וקדש עליו היום אמר [ר"א ברבי] צדוק של בית ר"ג היו מוליכין כלי לבן שלהן לכובס נכרי שלשה ימים קודם לשבת וצבועים בע"ש לפי דרכנו למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועים.

הלכה יא[עריכה]

פותקין מים לגינה בע"ש עם חשיכה והיא שותת והולכת [בשבת] נותנין קילור לעין ואיספלנית ע"ג המכה בע"ש עם חשיכה והן מתרפאין והולכין [בשבת] נותנין גפרית תחת הכלים בע"ש והן מתגפרין והולכין [בשבת נותנין] מוגמר על גבי גחלים בערב שבת עם חשיכה [ואין נותנין חטים לרחיים של מים אלא כדי שיטחנו].