תוספתא/עבודה זרה/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א[עריכה]

בראשונה היו אומרין אין בוצרין עם העובד כוכבים ואין דורכין עם ישראל העושה בטומאה אבל דורכין עם העובד כוכבים.
חזרו לומר אין דורכין עם העובד כוכבים ואין בוצרין עם ישראל העושה בטומאה אבל בוצרין עם העובד כוכבים.
ומוליכין עמו חביות חדשות אבל לא ישנות דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: אחד חדשות ואחד ישנות.
מסייעין אותו עד שנתעלם משניהן נתעלם משניהן נעשה יין נסך.
בראשונה היו אומרים: אין מסייעין את הנחתום העושה בטומאה ואין מוליכין עמו גריצות לתנור.
חזרו לומר: מסייעין את הנחתום העושה בטומאה ומוליכין עמו גריצות לתנור.
ובסוריא מסייעין את הנחתום העושה בטומאה ומוליכין עמו גריצות לתנור.

הלכה ב[עריכה]

ישראל העושה עם העובד כוכבים בגת הרי זה מעלה את הלחם לגבי תפוח ומוריד את הלחם מגבי תפוח.
אף על פי שהיין צף על ידיו מותר שאין דרכן לנסך כן.
והעובד כוכבים העושה עם ישראל בגת הרי זה מעלה הלחם לגבי תפוח ומוריד את הלחם מגבי תפוח אף על פי שהיין צף על גבי ידיו מותר שאין דרכן מנסכים כך.
השוקל ענבים בכף מאזנים אף על פי שהיין צף על גבי ידיו מותר שאין דרכן מנסכין כך.
הדורס ענבים בחבית אף על פי שהיין צף על גבי ידיו מותר שאין דרכם מנסכין כך.
נפל לבאר ונגע בו טיפה כל שהוא אסר.
ירדו לשלות חרצנין וזגין מן הבאר זה היה מעשה ובאו ושאלו את חכמים ואמרו ימכרו כולן לעובד כוכבים.
עובד כוכבים שהיה מעלה ענבים בסלין ובדרדורין לגת אף על פי שניפצן לגת והיין מנתז על גבי ענבים מותר שאין דרכן מנסכין כן.
הלוקח עבט של ענבים מן העובד כוכבים ומצא תחתיו גממיות מותר בצידו גממיות אסור.
אדם שפשט ידו לחבית כמדומה שהיא של שמן ונמצאת של יין זה היה מעשה ובאו ושאלו את חכמים ואמרו ימכרו כולם לעובדי כוכבים.
אגרדמן שטעם מן הכוס והחזירו לחבית אסור.
קדח במניקת ונפלה ממנה טיפה כל שהיא אסורה מפני שטיפה של יין אסורה ואוסרת כל שהיא.

הלכה ג[עריכה]

ישראל שהכניס יינו לרשות עובד כוכבים אם יש עליו מפתח או חותם מותר ואם לאו אסור.
לוה מן העובד כוכבים אף על פי שיש עליו מפתח או חותם אסור עד שיושיב שומר.
ישראל שטיהר יינו של עובד כוכבים ונתנו ברשותו אף על פי שיש עליו מפתח או חותם אסור.
אם היה אוצר פתוח לרשות הרבים מותר.
בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור עד שיושיב שומר.
ישראל שטיהר יינו של עובד כוכבים ונתנו ברשותו והלה כתב לו התקבלתי ממך מעות מותר.
אבל אם ירצה ישראל אין מניחו עד שיתן את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואמרו אין זו אלא ערמה.
ישראל שטיהר יינו של עובד כוכבים ונתנו ברשות עובד כוכבים אחר זה היה מעשה ושאלו את רבי שמעון בן אלעזר ואמר: רשות עובד כוכבים אחת.
ישראל שטהר יינו של עובד כוכבים ונתנו בשתי חצרות או בשתי עיירות אף על פי שיוצא ונכנס מחצר זו לחצר זו ומעיר זו לעיר זו מותר מפני שהוא בחזקת משתמר.
אם היתה חזקה לו במקום אחר אסור.
פרוזא שישראל ועובד כוכבים כונסין לתוכו יין אף על פי שחביות פתוחות והעובד כוכבים יושב ומשמרן מותר מפני שבחזקת המשתמר.

הלכה ד[עריכה]

השוכר את הפועל לעשות חצי היום באיסור וחצי היום בהיתר ונתן כולן בכרך אחד כולן אסורות אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ראשונות אסורות ושניות מותרות.
השוכר את הפועל לעשות עמו מלאכה ולעתותי ערב אמר לו הולך לי את הלגין הזה במקום פלוני אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר.
השוכר את החמור לרכוב עליה ואמר לו תנה לי את הלגין הזה עליה אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר.
אומר אדם לחברו ולפועלו צאו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה ואינו חושש משם מעשרות ומשם שביעית ומשם יין נסך.
אם אמר לו צא ואכול ככר ואני נותן דמיה צא ושתה רביעית ואני נותן את דמיה הרי זה חושש משום מעשרות ומשום שביעית ומשום יין נסך.
הנותן צמר לצבע עובד כוכבים לצבוע לו אינו חושש שמא צבעו בחומץ של יין נסך.
אם באו לבית חשבון אסור.

הלכה ה[עריכה]

המניח יינו בפונדק ונכנס לכרך אף על פי ששהה לזמן מרובה מותר.
ואם הודיעו או שנעל עליו בפונדקו אסור.
המניח יינו בספינה ונכנס לכרך אף על פי ששהה לזמן מרובה מותר.
ואם הודיעו או שהפליגה ספינתו בים אסור.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: היה שם לגין מלא וקשור לכרעי המטה ואין העובד כוכבים יודע בו מותר.
אמר לו רבי יהודה: והלא פשתם ניכר בין מלמעלה בין מלמטה אלא כדי שיפתח ויגוף וינגב.
המשלח חבית של יין ביד בתו ושל ציר ושל חומץ ושל מורייס ושל שמן ושל דבש ביד העובד כוכבים אם היה מכיר חותמו ושמו מותר ואם לאו אסור.
יינו אצל העובד כוכבים מהסתם אסור משם יין נסך.
אבל הציר והמורייס והדבש אם ראה אותו שמנסכין אסורין ואם לאו מותרין.
ישראל החשוד שותין במרתפו ואין שותין מלגינו ואם היה חשוד על השתייה אף ממרתפו אסור.

הלכה ו[עריכה]

עובד כוכבים שהיה חייב מעות לישראל אף על פי שמכר יין נסך והביא לו עבודת כוכבים והביא לו מותר.
אבל אם אמר לו המתן עד שאמכור יין נסך ואביא לך עבודת כוכבים ואביא לך אסור.
המוכר יינו לעובד כוכבים ופסק עמו אף על פי שעתיד למחות את המחצלאות ואת המדות מותר.
וחנוני בין כך ובין כך אסור מפני שראשון ראשון זקוף עליו.
עובד כוכבים ששלח לגינה אצל ישראל ומקצת עכבת יין לתוכו הרי זה ממלא לו הלגין ונועל ונוטל ממנו דמי כולן ואינו חושש.