תוספתא/עבודה זרה/ז
הלכה א
[עריכה]פרה שפטמה בכרשיני עבודת כוכבים ורדי גנה שזבלה בזבל עבודת כוכבים ובור גינה שנטעה בעצי אשרה ובור קלא אילן שרשם בעצי אשרה ישרף.
אחרים אומרים: מטילין אותה לחומר עד שיחזרו מראיו לכמות שהיה.
חלילין של עבודת כוכבים אסור לספוד בהן.
ואם היה מעלין שכר למדינה אף על פי שהן עשויין לצורך עבודת כוכבים מותר לספוד בהן.
חנויות של עבודת כוכבים מותר לשכור מהן.
גבאין של עבודת כוכבים אסור ליתן להן.
אם היו מעלין שכר למדינה אף על פי שהן עשויין לצורך עבודת כוכבים מותר ליתן להן.
המיחד ביתו לעבודת כוכבים כולו מטמא בביאה והעובר לתוכה כעובר בבית עבודת כוכבים.
אם היתה דרך הרבים מפסקתה אינו טמא אלא אותו דרך בלבד.
הלכה ב
[עריכה]הסומך ביתו לבית עבודת כוכבים כולו מטמא בביאה.
סמכו לו הן אין כולו מטמא בביאה אלא אותו כותל נידון מחצה למחצה נפל אסור לבנותו בנאו חזר לתחלתו.
בנאוהו הן אין כולו מטמא בביאה אלא אותו הכותל נידון מחצה למחצה.
המוכר ביתו לעבודת כוכבים דמיו אסורין ויוליך הנאה לים המלח.
אבל עובד כוכבים שאנסו את אחד ונטלו את ביתו והעמידו בו עבודת כוכבים דמיו מותרין וכותב ומעלה בערכאין.
המכניס ראשו ורובו לבית עבודת כוכבים טמא.
כלי חרס שהכניס אחוריו לעבודת כוכבים טמא.
הספסלין והקתדריות שהכניס רובו לבית עבודת כוכבים טמאין.
הלכה ג
[עריכה]כל מקומות שנקראו לשבח עבודת כוכבים מכנין אותן לגנאי.
את שקוראין עין כוס קורין אותו עין קוץ גריא קורין אותו גליא.
מי שנפזרו מעותיו לפני עבודת כוכבים לא יהא שוחה לפניו ומלקט מפני שנראה כשוחה לעבודת כוכבים אבל הופך לאחוריו וממקום שאינו נראה מותר.
מעין מים היוצא מבית עבודת כוכבים לא יהא שוחה לפניו ושותה מפני שנראה כשוחה לפני עבודת כוכבים אבל הופך לאחוריו ושותה ובמקום שאינו נראה ושותה מותר.
פרצופות המטילין מים לכרכין לא יניח פיו על פני פרצוף מפני שנראה כנושק לעבודת כוכבים אבל מקבל בידו ושותה.
יתר על כן אמרו - לא יניח פיו על פי הסילון וישתה מפני סכנת נפשות.
שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי: אם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה?
אמרו להן: אילו לדבר שאין העולם צורך בהן היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים אלא הנח לעולם שינהג כמנהגו ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. גנב זרעים לזרוע לא סופן לצמח בא על אשת איש אין סופו לילד אלא הנח לעולם שינהג כמנהגו ושוטים שקלקלו יבואו ויתנו את הדין.
הלכה ד
[עריכה]העובדי כוכבים העובדין את ההרים ואת הגבעות אף על פי שהן מותרין עובדיהן בסקילה.
אדם הנעבד אף על פי שהוא מותר עובדיו בסקילה.
איזהו אשרה כל שהעובדי כוכבים עובדין ומשמרין אותה ואין טועמין מפירותיה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: שלוש אשרות בארץ ישראל חרוש שבכפר פטם ושבכפר פגשה שקמה שבראני ושבכרמל.
אשרה זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה החיזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף לא זרעין ולא ירקין בימות הגשמים מפני שהעלין נושרין והיה להן לזבל.
הלכה ה
[עריכה]הנכנס תחתיו כנכנס לבית עבודת כוכבים אם היתה דרך הרבים מפסקת הרי זה מותרת.
ישראל שפסל את האשרה בין לצרכו בין שלא לצרכו אסור.
ועובד כוכבים שפסל את האשרה לצרכה היא אסורה והוא מותר לצרכו בין זה ובין זה אסור.
לא יעלה אדם לראש הבימוס אפילו לנוולו לטנפו, משום שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה.
לא יאמר אדם לחבירו המתן לי בצד עבודת כוכבים פלונית ואני אמתין לך בצד עבודת כוכבים פלונית שנאמר (שמות כג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו וגו'.
הלכה ו
[עריכה]עבודת כוכבים וכל מה שעליה הרי זו אסורה.
מצא עליה יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור.
כלים המשתמשות בהן בגופה אסורין שלא בגופה מותרין.
אף כלים המשתמשות בהן ובגופה גנבום כומרים ומכרום הרי אלו מותרין.
כתוב אחד אומר (דברים ז) לא תחמוד כסף וכתוב אחד אומר כסף וזהב אשר עמהן כיצד יתקיימו שני כתובים הללו בין שגופן לבוש בהן בין שאין גופן לבוש בהן אסורין. עמהן את שגופה לבוש בהן אסורין את שאין גופה לבוש בהן מותרין. אף כלים שגופה לבוש בהן גנבום כומרים ומכרום הרי אלו מותרין.
מרקוליס וכל מה שעליו הרי זה אסור.
מצא עליו יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור.
מעות וכלים הרי אלו מותרין.
אחרים אומרים: מעות וכלים שעל גבי אבן העליונה הרי אלו אסורין.
אבנים שנשרו מן המרקוליס אם היו נראות עמו אסורות ואם לאו מותרות.
רבי ישמעאל אומר: שלוש תפוסות לו אסורות ושאינן תפוסות לו מותרות.
ישראל שהביא אבנים מן המרקוליס הרי אלו אסורות מפני שנאסרו לעבודת כוכבים.
עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס הרי אלו מותרות מפני שהיא כעבודת כוכבים שהניחה בעליה.
ומרקוליס שנעקר ממקומו מותר בהנאה.
בזורק אבן במרקוליס מהו אומר (משלי כו) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד כשם שזורק אבן במרקוליס מכבדו ואין יודע כבוד כך כל המכבד רשע מכבדו ואין יודע כבוד.
דבר אחר כצרור אבן כשם שזורק אבן במרקוליס עובד עבודת כוכבים כך כל המכבד רשע הרי זה כעובד עבודת כוכבים.
דבר אחר כצרור אבן כשם שזורק אבן במרקוליס מתחייב בנפשו כך המשתמש ביצרו מתחייב בנפשו.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: בשונה לתלמיד רשע מהו אומר כצרור אבן במרגמה כשם שזורק אבן במרקוליס עובד עבודת כוכבים כך השונה לתלמיד רשע כעובד עבודת כוכבים.