תוספתא/סוטה/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · סוטה · יד · >>


הלכה א[עריכה]

רבי יוחנן בן זכאי אומר:
משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה, לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק, עכשיו רבו ההורגין בגלוי.

משרבו המנאפין פסקו מי מרים, לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק, עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי.

משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה. משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הדינין ופסקה השכינה מישראל.

משרבו רואין לפנים בטל (דברים, א) "לא תכירו פנים במשפט ולא תגורו מפני איש" ופרקו מהן עול שמים והמליכו עליהם עול בשר ודם.

משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השוחד והוטה המשפט והיו] לאחור ולא לפנים ועליהם נאמר כעל בני שמואל (שמואל א, ח) "לא הלכו בניו בדרכיו [וגו']". וכי לקחו שוחד ומשפט הטו? ר' מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם. ר' יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים. ר"ע אומר [מתנות] נטלו בזרוע. ר' יוסי אומר [קופה של מעשרות לקחו] בזרוע. אע"פ שלא קלל עלי את שמואל אלא על תנאי ראה האיך דבקה בו.

משרבו [מקבל אני] טובתך [ומחזיק אני] טובתך רבו "איש הישר בעיניו יעשה" [וטרחה כל מלכות כולה ואזלא ונוולה. ומשרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו וטרחה כל מלכות אזלא ונוולה.

משרבו צרי עין וטורפי טרף הן הן שופכי דמים רבו אומצי הלב וכל אחד ואחד קופץ ידו מחבירו ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים, טו) "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו'".

משרבו מושכי הרוק נתמעטו התלמידים ובטל כבוד התורה.

משרבו הולכי אחר בצעם, רבו (ישעיהו, ה) "האומרים לרע טוב ולטוב רע". משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי.

משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים.

משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו.

משרבו זהיהי הלב רבו מחלוקת בישראל והן שופכי דמים.

משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן הרבו מחלוקת בישראל ונעשית התורה כשתי תורות

משרבו מקבלי צדקה מן עובדי כוכבים כביכול שהתחילו] עובדי כוכבים להתמעט וישראל להתרומם איפכא ואין נוח בעולם לישראל.