תוספתא/כלאים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כלאים פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי

<< תוספתא, מסכת כלאים, פרק ד >>



הלכה א[עריכה]

רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ארבע אמות מעיקר גפנים העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה בטל ארבע אמות שבכרם העושה מחיצה לגפן עשרה ורחבה ארבעה בטל ששה טפחים שבגפן.

הלכה ב[עריכה]

בכל עושין מחיצה באבנים ובמחצלות בקשים ובקנים ובקולחות אפי' ג' חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין לחבירו ג' טפחים כדי שיכנס הגדי ר"א אומר כמחיצה ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו ר' יהודה אומר כמחיצה צריך שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי רבי יוסי אומר אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פאה מלמעלה מותר.

הלכה ג[עריכה]

נמצאת אומר ג' מדות במחיצה כל שפחות משלשה צריך שלא יהא בינו לחבירו שלשה טפחים כדי שלא יכנס הגדי וכל שהן שלשה משלשה עד ארבעה צריך שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו כדי שלא יהו פרוצות כבנין היו יתירות על בנין אף כנגד הבנין אסור כל שהן ארבעה מארבעה ולמעלה צריך שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו כדי שלא יהא פרוץ כעומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר ובלבד שלא תהא פרצה יתירה על עשר אמות אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פיאה מלמעלה אפילו יתירה על עשר אמות מותר.

הלכה ד[עריכה]

כל מחיצה שעשויה שתי ואין עשויה ערב ערב ואין עשויה שתי הרי זו מחיצה ר' יוסי בר' יהודה אומר אין מחיצה אלא עד שתהא עשויה שתי וערב מעשה שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל בכפר הראהו גפן שמודלה על מקצת תאנה אמר לו מה אני להביא זרע תחת המותר אמר לו מותר שאין אדם מבטל תאנתו מפני גפנו העלהו משם לבית המגונים והראהו גפן שמודלה על מקצת קורה ובו סדן של שקמה ובו קורות הרבה אמר לו תחת קורה זו אסור והשאר מותר שאני רואה שכל קורה וקורה באילן אילן בפני עצמו ר' ישמעאל בן אלעזר אומר אם היה בין קורה לחברתה כאילו אילן אחד.

הלכה ה[עריכה]

אלו הן פסקי שחרב אמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן אם אין שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר כמה הוא ועוד אחד באמה.

הלכה ו[עריכה]

העושה מחיצה לכרם גבוה עשרה ואין רחבה ארבעה לא ביטל את ד' אמות שבכרם העושה מחיצה לגפן גבוה עשרה ואינה רחבה ארבעה לא ביטל ששה טפחים שבגפן].

הלכה ז[עריכה]

זמורה של גפן שהיתה מודלה ע"ג תבואה אפילו היא מאה אמה כל הגפן אסורה היא ופירותיה תבואה שנטעה תחת הגפן מחזיר ואינו מקדש הגפנים והירקות שנוטין לתוך הגפן אבא שאול אומר ר"ע אומר יחזיר ובן עזאי אומר יספר.

הלכה ח[עריכה]

היו שרשין יוצאין בתוך ד' אמות שבכרם הכל מודים שיעקר שרשי פיאה יוצאין בתוך ד' אמות שבכרם למטה משלשה טפחים מותר.

הלכה ט[עריכה]

המבריך את הגפן בארץ על גביו עפר אלא כל שהוא מותר לזרוע מכאן ומכאן ואסור לזרוע על גביו הבריכה שבסלע אע"פ שאין עפר על גביו אלא שתי אצבעות מותר לזרוע על גבה דברי ר"מ ר' יוסי אומר שלש אצבעות .

הלכה י[עריכה]

תבואה שהשרישה הרי זו אסורה ומקדשת ומתקדשת גפנים שהשרישו הרי אלו אסורין ומקדשין אבל אין מתקדשין עד שיעשו כפול הלבן מקצתם עשו כפול הלבן ומקצתן לא עשו את שעשו כפול הלבן אסורין ואת שלא עשו כפול הלבן מותרין.

הלכה יא[עריכה]

המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור אבל אין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן ר"ש אומר אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד.