תולדות תנאים ואמוראים/ר/רמי בר אבא א)
רמי בר אבא א)[עריכה]
שמו האמיתי היה ר' אמי בר אבא ובקצרה רמי בר אמי.
הוא היה תלמיד ר"ה כעירובין י. אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא, א"ל אביי – אהא אמרת ניהלן דאמר רמי בר אבא אר"ה (וכן צ"ל שם ה. ושם בטעות רמי בר חמא וכן מובא בהרא"ש ודק"ס רמי בר אבא).
ושם סא. אמר רב יוסף אמר רמי ב"א אר"ה.
ובעירובין ק: רמי בר אבא אמר רב אסי.
וברכות נט: שבת קנא: רמי בר אבי א"ר יצחק.
ובשבת כ: חולק עם רב יוסף.
ונשאר לנו ממנו ע"פ רוב דבריו היקרים באגדה כנדרים לב. א"ר אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם, וא"ר אמי ב"א בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב–חושבנא קע"ב, ואמר רמי בר אבא השטן בחושבניה שס"ד, ואמר רמי ב"א כתיב אברם וכתיב אברהם בתחלה המליכו וכו', ואמר רמי בר אבא מאי דכתיב עיר קטנה וכו'.
ומזה אנו רואין שרמי ור' אמי אחד הוא.
וכן דרש גימטריאות כמגילה טו: אמר בניו של המן היו מאתים ושמונה שנאמר ורוב בניו בגמט' רח'.
וכן נזכר ביצה כה: אמר רמי בר אבא הפשט ונתוח בעולה – מכאן למדה תורה ד"א וכו'.
ושם כה: אמר חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נדות וכו'.
ובסנהדרין יט. יספר מתקנות ר' יוסי שהתקין בציפורי.
ובקידושין עב. אמר תכליתא (תפארתה) של בבל שוניא, וגוביא תכליתא דחביל ימא.
ובעירובין סד: אמר דרך מיל ושינה כ"ש מפיגין את היין, וע"ז אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ל"ש אלא ששתה וכו', וזה מסידור הגמרא ולא קאי אדברי רמי בר אמי.
ובהלכה נזכר בנדה כ. ר' אמי בר אבא אמר וכולן עמוק מכן טמא, דיהת מכן טהור, ואיכא דאמרי רמי בר אבא אמר וכולן עמוק מכן טהור דיהה מכן טהור, ומזה אנו רואין שר' אמי ב"א ורמי ב"א אחד הן. ויש[1]
- ^ המשך המשפט בערך הבא