תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חגא או חגי ב)
ר' חגא או חגי ב)[עריכה]
היה בא"י תלמידו דר' זעירא א) כדמאי פ"ג ה"ב ר' חגי הוה מיסתמך לר"ז. ומע"ש פ"ב ה"ז אמר קומי ר' זעירא, ופסחים פ"ח קידושין פ"ג ה"ב אמר בשם ר"ז. ובדמאי פ"ד ה"א ר' בון בר חייא בעי קומי ר"ז – על ר' חגי וכו, ור' הילא אמר עליו חגי אינש סבורא הוא כקידושין פ"ג ה"ב.
וכן היה תלמיד מובהק לר' יוסי (חבירו דר' יונה) כב"ב יט: כה: ר' חגא משמיה דר' יוסי. ופסחים פ"ד ה"ג, קידושין פ"ג ה"ג בעי קומי ר' יוסה, וא"ל בבר קדמוך ר' אבין. ובתרומות פ"ב ה"א, סוכה פ"ה ה"ג תירגם ר' חגי קומי ר' יוסה. וברכות פ"ב רה"ו, כתובות פ"ג ה"י א"ר חגי קומי ר' יוסי, ובכתובות רפ"ד מתיב לר' יוסי, ובנזיר פ"ה ה"א־כא. קריבותיא דר' חגי – אתא עובדא קומי ר' אחא – קומי ר' יוסי – א"ר חגי "משה" יאות א"ר יוסי, וזה היה דרכו לישבע בשם "משה" כדמאי פ"ד ה"א תענית פ"ד ה"א, מגילה פ"א ה"ט סנהדרין רפ"ב, הוריות רפ"ג, נזיר פ"ה ה"א, וביומא פ"א ה"א איתא בטעות א"ר חגי משם וצ"ל משה.
ור' מנא (בנו של ר' יונה) היה חבירו כיומא פ"ו ה"ד ר' מנא סלק למבקריה לר' חגי ביוכ"פ (שהיה חולה) א"ל ר' חגי צחינא א"ל שתה והלך לו וכשבא אח"כ שאלו אם שתה א"ל משעה שהתרת לי לשתות הלך ממני הצמא.
ובתענית רפ"א א"ר מנא קומי ר' חגי.
וכפי הנראה שר' חגי ירד עם כל הנחותי לבבל בסוף ימי אביי ורבא וזה שמצינו ב"מ קי"ג: אמר רבא בר רבה מחרישא דכספא מתקיף לה רב חגא ולימא ליה לאו עלי קרמית א"ל אביי וכו', ובסנהדרין קיא: רב חגא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא (והוא היה בימי רבא ככתובות קד.), וזה שאמרו ב"ק מב. כי אתא רב חגא (כן הוא גרסת דק"ס ושיטה מקובצת ובגמרא חגי) מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה כוותיה דרב אדא בר אהבה (שבזמן אביי ורבא).
מקורותיו הפרטים מצינו שהיה לו בת כב"ב פ"י ה"ט שאמרו שם חמוה דברתיה דר' חגי הוה עקבא בפורנא דברתיה דר' חגי – אתא עובדא קומי ר' אחא – קומי ר' יוסי.
וכן היה לו בן גדול בתורה בשם ר' אלעזר שהיה תלמיד דר' מנא כשקלים פ"ז ה"ב. ומזה נראה קצת שעלה אח"כ לא"י בזמן שהיה ר' מנא הריש בציפורי ושם ישב עם ב"ב.