תולדות תנאים ואמוראים/ז/ר' זכריה בן הקצב הכהן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ר' זכריה בן הקצב הכהן[עריכה]

(תנא בזמן הבית).

בכתובות פ"ב מ"ט עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות – ואין אדם נאמן ע"י עצמו, א"ר זכריה בן הקצב המעון הזה (נשבע בב"המק וכן מצינו אצל בבא בן בוטא ורשב"ג הזקן ככריתות ח. כה.) לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עכ"ום לירושלים ועד שיצאו ואעפ"כ אסרוה עליו, ובגמרא שם כז: שייחד לה בית בחצרו, ובסוטה פ"ה מ"א א"ר יהושע כך היה דורש ר' זכריה בן הקצב ונטמאה ונטמאה ב' פעמים שכשם שאסורה (סוטה) לבעל כך אסורה לבועל, ובעדיות פ"ח מ"ב העיד ר' יוסי הכהן ור"ז בן הקצב – א"ל חכמים וכו', ובצדק העיד היוחסין שלא תחשוב שעדיות נשנית ביום שמנו לר"א בן עזריה כי מצינו שם העיד יוסי בן יועזר שהיה כמה מאות שנים קודם החורבן וכן עקביה בן מהללאל, וכן נמי ר"ז בן הקצב אף שהיה קודם החורבן נזכר בעדיות, כי בו ביום נשנית כל העדיות ונתקבצו למק"א.

וכן נזכר ב"ב קיא. ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' יוסי אמרו משמו שאחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם מ"ט דיו לבא מן הדין להיות בנדון, ובתוספתא מגילה פ"א ר"א בר' יוסי משמו שאין צריכין לקראת באדר שני.