תולדות תנאים ואמוראים/ז/זקנים הראשונים
זקנים הראשונים[עריכה]
נזכרו שבת סד: זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול וכו'. ובנזיר נג. מקצתן היו אומרים, ובתוספתא אהלות פ"ד ה"ו, הי"ג. ובתוספתא ידים פ"ב אר"י בן דורמוסקית אני הייתי עם זקנים הראשונים כשבאים מיבנה ללוד.
ובספרא ויקרא פ' או נפש זקנים הראשונים היו אומרים יכול אפילו אם נגע וכו'. ובמכלתא בשלח מס' דעמלק רפ"ב אמרו כך מדה מהלכת ע"פ כל הדורות.
וכן נזכרו במשנה ובגמרא סתם זקנים כעירובין פ"ח מ"ז, יומא פ"א מ"ה, זבחים פ"א מ"ג, ידים פ"ג מ"ה פ"ד מ"ג. תוספתא אהלות פ"יח. מכלתא בשלח מס' ויסע, זקני ב"ש וב"ה, כעירובין יג: ביצה ד..
וכן נקראו הלל ושמאי בשם זקנים.
וכן ר"ג הזקן (להבדילו מר"ג נכדו). וכן קראו לריה"ג ור"ט וראב"ע ור"ע ור"י בשם זקנים כמבואר בערכם.
ורבי אמר תמיד על ר' יוסי כבר הורה זקן.
ונראה שהוא תמיד שם תואר לחכם הגדול שבדור. והתואר זקן גדול יותר מחכם כדמוכח תענית טז. אף שהגמרא מתרץ בע"א.