תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב הונא ריש הגולה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רב הונא ריש הגולה[עריכה]

בזמן רבי בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג אמר רבי כי סליק ר"ה ריש גלותא להכא אנא מותיב ליה לעיל מינאי דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין דהוא מן דכריא ואנא מן נוקבתא. חד זמן אעל ר"ח רובה לגביה א"ל הא רב הונא לבר נתכרכמו פניו של רבי א"ל ארונו בא, ובהוריות יא: בעי מיניה רבי מר' חייא כגון אני בשעיר מהו א"ל הרי צרתך בבבל, ובל"ס היתה כוונתו על ר"ה ריש הגולה.

וברו"ר רפ"ג שאל ר"ה ריש גלותא לרב חסדא מהו דין הסר המצנפת וכו', ונפל שם ט"ס וצ"ל כמו בגיטין ז. שאל ריש גלותא לרב הונא אדהכי קם ר"ה לאפנוי א"ל רב חסדא. ובירושלמי סוטה פ"ט סהט"ו ריש גלותא שלח שאל לר' חסראי - שמע ר' יוחנן, ומשני המקומות הללו נעתק בטעות ברו"ר.