תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב הונא בר יהודא
רב הונא בר יהודא
[עריכה]הוא זכה עוד לקבל מרב ששת וכדמצינו ר"ה בר יהודה א"ר ששת כעירובין כו: פט:, יומא כה:, כתובות ק:, סוטה מא., ב"מ נג:, מנחות לט., ערכין כג:, ובגיטין מג: מאי נימוסו אר"ה בר יהודה נשקי, מתיב רב ששת — ואס"ד נשקי וכו'. ואף שהיה תלמידו מתיב עליו להעמידו על האמת מברייתא.
וכן מצינו פסחים מ. ר"ה בר יהודה אר"נ, וברכות ח. ר"ה בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי מאי דכתיב וכו' ואח"כ ארהב"י א"ר אמי וחסר תיבת ר' מנחם באמצע, ושם כו. רהב"י א"ר יצחק [בר יוסף] א"ר יוחנן.
והיה כמו תלמיד חבר לרבא ושקיל וטרי עמו תמיד. הקשה לרבא זבחים ו. עג:, איקלע לבי רבא חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא אמר לו מכדי וכו' כברכות נב: ובשבת כד. איקלע לבי רבא סבר לאדכורי בבוני ירושלים א"ל רב ששת (וצ'ל א'ל רבא כגרסת דק"ס כי מה ענין רב ששת בביתו של רבא), ובנדרים יט: שאל מרבא ורבא הושיבו א"ל והא תני רב אדא בר אהבה — א"ל אי תניא תניא. ובזבחים צא. אמר לרבא מצוי קאמרת? ובפסחים עא. אר"ה בר (רב) יהודה משמחו בשעירי הרגלים, אמר רבא שתי תשובות בדבר, וב"ק קיז. איקלע לבי אביוני אתא לקמיה דרבא א"ל כלום בא מעשה לידך — א"ל רבא אהדר עובדא למריה. ובכתובות סג. חולק עם רבא אליביה דרב ששת. ובפסחים יב. אזל ר"ה בר רב יהודה אמרה לשמעתיה קמיה דרבא, אך גרסת הדק"ס יותר נכונה שצ"ל בריה דרב יהושע. וברכות מח. רב חנא (רב הונא, דק"ס) בר יהודה משמיה דרבא.
ובסוטה מא. נזכר ברישא ואח"כ רשב"ל ותמה ע"ז בסה"ד סדר הדורות אך אין שום תמיה יען כי מקודם אמר ר"ה בר יהודה א"ר ששת ופריך ע"ז וע"ז מתרץ רהב"י והוא סיום דבריו הראשונים, ואח"כ מביא הגמרא טעם אחר מרשב"ל וזה ברור.
ובכתובות כא. מצינו א"ל רב חננא בר חייא לרב יהודה ואמרי לה ר"ה בר יהודה לרב יהודה ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה, בלי שום ספק הוא טעות הדפוס וצ"ל רב הונא בר חייא לרב יהודה שהיה באמת תלמיד רב יהודה.
ובעירובין כד. מר יהודה איקלע לבי רה"בי — א"ל לא סבר לה מר להא דאבימי א"ל אנא כר"נ ס"ל, ובפסחים מ: קראו ר"נ בר יצחק מר.
מענייניו הפרטים ידענו אך שהיה בקי ברפואות כשבת קט:.