תולדות תנאים ואמוראים/ד/רב דימי בר יוסף
רב דימי בר יוסף[עריכה]
היוחסין ואחריו בסה"ד יאמרו שסתם רב דימי הוא בר יוסף ולא הביאו שום ראיה לזה, ונראה שטעות בא להם יען שמצינו חולין יב. בעי מיניה רב דימי בר יוסף מרב נחמן - א"ל ר"נ לכי תיכול עלה כורא דמלחא, ושם קיב. בעי רב דימי מר"נ והשיב לו ג"כ לכי תיכול עלה כורא דמלחא, אך באמת בדק"ס שם יב. איתה אך סתם רבי דימי, והטעות בא יען שבכ"י אחד היה כתוב רבה בר יוסף כדמובא בדק"ס שם בהערה ל', ובא אחד והגיה תחת "רבה" רב דימי ותיבת בר יוסף נשאר.
אבל רב דימי בר יוסף אין זה סתם רב דימי, כי ר"ד בר יוסף היה תלמידו דשמואל כמבואר כתובות ס., נדה סו. ההיא דאתאי לקמיה דשמואל א"ל לרב דימי בר יוסף זיל בדקה.
וכן מצינו ברכות מה: ר"ד בר יוסף אמר רב, ומזה אנו רואין שהיה תלמידם. ובב"ב קנא. שאחתיה היה לה פיסקתא דפרדיסא וכל אימת דחות חלשה הוה מקניה ליה ניהליה וכי קיימא חות הדרא בה זימנא חדא חלשה שלחה ליה תא קני - כי קיימא הדרא בה אתאי לקמיה דרב נחמן שלח ליה תא, לא אתא אמר מאי איתי הא שיירה - שלח ליה אי לא אתית מחינא לך בסילוא דלא מבע דמא, ואין זה פלא שאע"פ שהיה זקן מר"נ אבל ר"נ שהיה חתניה דבי נשיאה וריש בנהרדעא ולכן אמר לו כזאת, וכמו שמצינו קידושין ע. שהזמין גם את רב יהודה לדין לפניו.
ומצינו ר"ד בר יוסף א"ר אלעזר ב"ב נג: קנ., אך בד"ק ליתא תיבת ר"א, ובשבת קלו. שהיה לו בן, ולבנו נולד ינוקא ומת בתוך שלשים והתאבל עליו א"ל אביו סעודת הבראה אתה רוצה לאכון? והשיבו קיים לי ביה שכלו לו חדשיו, ומזה הוציא היוחסין שהיה לו בן חכם.