תולדות תנאים ואמוראים/ג/רב גידל בר בנימין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רב גידל בר בנימין[עריכה]

ובירושלמי בר מיניימין.

הוא היה תלמיד רב כפסחים פ"ח ה"ח רב חייא בר יוסף גידל בר בנימין בשם רב, ובסוטה פ"ו ה"ד גרס בר מיניימין. וקרוב מאוד לומר שהוא הנקרא בבבלי גידל בר מניומי כב"ב לט: גידל בר מניומי הוה ליה מחאה למחוי אשכח לר"ה ולחייא בר רב ולרב חלקיה בר טובי ומחה קמייהו. ובירושלמי שם פ"ג ה"ג איתא המאמר בשם גידל בר מניימין, אבל א"א לומר שרב גידל בר בנימין הוא רב גידל סתמא יען שמצינו פסחים כח: אמר רב גידל אמר רב אם זרק הורצה והמאמר הזה מובא בירושלמי שם פ"ח ה"ח בשם גידל בר בנימין בשם רב, יען כי ע"פ עדות ר"ג בר יצחק בפסחים קז. אמר אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומא אלא גידול סתמא למאי נפ"מ למירמא דידיה אדידיה, ובזה אנו רואים בבירור שסתם רב גידל אינו גידל בר מניומי.

אבל גם זה ברור שכולם היו בזמן אחד והיו תלמידי דרב, ומצינו שקלים פ"ד ה"ג גידל בר בנימין בשם אסי. ובברכות מט. גידל בר מניומי הוה קאי קמיה דר"נ, טעה ר"נ (ולא הזכיר של ר"ח) והדר לרישא א"ל רב גידל ב"מ מ"ט עביד מר הכי? והאמר ר"ה אמר רב וכו'.