תולדות תנאים ואמוראים/ב/בית דין של חשמונאים
בית דין של חשמונאים
[עריכה]נשאר לנו מהם זכרון בגמרא ע"ז לו: כי אתא רב דימי אמר ב"ד של חשמונאים גזרו, ישראל הבא על הנכרית חייב משום נשנ"א, וכבר האריכו בזה בספרי דרכי המשנה ומבוא המשנה, ויותר קרוב אל האמת שמן העת שקם מתתיהו בן יוחנן ובניו נגד מלכי יון עד סוף ימי יהודה המכבי היתה ירושלים והמקדש מסורה ביד האויב והם היו בעיר מצפה כמפורש בספרי החשמונאים ויוסיפון, ואז עשו להם ב"ד לפי שעה בל"ס שהוצרכו לדון הוראות שעה, ובחשמונאים ח"א פ"ב כשנתקבצו חסידי עליון כאלף איש במערה והאויב באו עליהם ביום השבת ויאמרו להם שיצאו ויעשו כדבר המלך ויענו להם לא נצא ודבר המלך לא נעשה ואת השבת לא נחלל, והאנשים אשר בקרבה לא הרימו את ידיהם לירות אבן - והאויב הרג את כולם.
ומתתיהו ורעיו שמעו הדבר - ויועצו כולם אם הלחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו ולא נמות כמות אחינו במערות, ועל המציאה הזאת נפל החכם רנ"ך במורה נבוכי הזמן ואחריו החרה החזיק בעל דו"ד בח"ב צד 76 שאז נתחדשה ההלכה בב"ד של חשמונאים שמותר לחלל שבת במלחמה, וכל דבריהם טעות גדול, כי הדין שמותר לעמוד על נפשו נגד האויב בשבת זה הוא מיום שנתנה תורה לישראל, כי פקוח נפש דוחה שבת וכמפורש וחי בהם (ולא שימות בהם) וכמפורש עד רדתה ואפילו בשבת, ואין זו דרשת שמאי אך הוא פשט הפשוט, וכן מפורש ביריחו שהקיפו את העיר שבעה ימים ואין שבעה בלי שבת, אך עצת החשמונאים היתה שלא ימותו כדרך שעשו החסידים במערה, שהם לא היו רשאים לחלל שבת ואך דרך אחד היה להם או לעבוד ע"ז או למות על קידוש השם יען שלא היה להם שום כלי זיין לעמוד נגד האויב, וכן בימי תלמי שבא פתאום ביום השבת שמעולם לא עלתה על דעתם שב להלחם עליהם, אבל מתתיהו יעץ כראש העם וגבור מלחמה ואמר שלא יצמיח שום טובה אם כולם יקדישו את השם, ואך צריכים לעמוד בקשרי המלחמה נגד האויב, ואז לא לבד שמותר לחלל השבת אך גם מצוה איכא וזה ברור, וכבר האריך בזה הרב החכם ר' ראובן רייכר בהפסגה קובץ ד' צד 26.
וכשהושיעם ה' וביערו הרשעה מקרב הארץ ובאו לירושלים ומצאו את המקדש והמזבח ששקצו ערלי יון נאמר במדות פ"א מ"ו מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי עכ"ום, יען כי תיכך כשכבשו את ירושלים אז שבו הסנהדרין למקומן, החשמונים היו אך כהני עליון ומושיעי ישראל לפי שעה, וכל השנים שלחמו מתתיהו ובניו אז היו המקבלים יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.
וכן אין זה שייך לב"ד של כהנים שנזכרו כתובות פ"א מ"ו, ר"ה פ"א מ"ז, וכן ההלכות הנזכרות ע"ש בני כה"ג ככתובות פי"ג מ"א, מ"ב, אהלות פי"ז מ"ח כי זה היה בל"ס תמיד ב"ד קטן בתוך חבורת הכהנים לשמור טהרת משפחת הכהנים ויחוסן וכמו שאמרו קידושין עו. אין בודקין מן המזבח ומעלה.