תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אמי או אימי בבלאי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ר' אמי או אימי בבלאי[עריכה]

מצינו כמה פעמים בירושלמי ר' אימי בבלאי ואמר תמיד בשם רבנן דתמן כירושלמי תרומות רפ"ו, פסחים פ"ד ה"ג, כתובות פ"ג ה"א-יז:, ע"ז פ"א ה"ו.

וקרוב מאוד לומר כשהיה בבבל בימי רב יוסף ורבא היה נקרא אך בשם אמי, וזה שמצינו יבמות פ. אמר רב יוסי היינו דשמענא לאמי וכו' ובכתובות מד: רבא אמר חייב מדתני אמי.

וכשהלך לא"י קיבל תורה מר' יהודה בן פזי כר"ה פ"ג ה"א ר' יעקב בר אחא ר' אמי בשם ר"י בן פזי, וכן אמר בשם ר' שמאי כברכות פ"ג ה"ה.

ונראה שהיה בא"י חתן ר' יונה כגיטין פ"ב סה"א אייתי ר' אמי לר' יונה חמוי ותנא ליה, שהיה גם בבבל שונה ברייתות.

וזה ר' אמי נזכר קידושין ח: שבני ר"ה בר אבין (שהיה ג"כ בא"י) זבון אמתא - אתו לקמיה דר' אמי, ולפי סדרי הזמנים הוא ר' אמי השני והיה דיין בעירו.

ובמבוא הירושלמי ערך ר' אימי ב' וז"ל "ר' אימי ב' נזכר שביעית פ"ו ה"ג ר' לא ר' אימי תרויהון אמרי אסור ועיין ערך ר' הילא - ועיין יבמות פט"ו ה"ה ר' אימי עשה מעשה והוה ר' זעירא מקלס ליה - וזה אינו ר' אמי הקדמון שהיה קשיש הרבה מר"ז" עכ"ל.

ובאמת לא לבד שאין שום ראיה מזה שקאי על ר' אמי השני אך אדרבא משם ראיה שקאי על ר' אמי הראשון. וראיה ראשונה שמביא מר' זעירא, מצינו חולין קז: כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי אמר תרי גברי רברבי כותייכו ליטעו בדרב ושמואל, א"כ אנו רואין מזה שר"ז היה כבר גדול ההדור כשבא לא"י וידוע שר"ז בא לא"י עוד בימי ר' יוחנן וא"כ למה לא יקלס ר' אמי?

וראיה השניה מר' אילא הלא ידוע שר' אילא היה חבר לר' אמי הראשון כמו"ק כח. כשהביאו ארונו של ר"ה לא"י ר' מאי ור' אסי נפקי ר' אילא ור' חנינא לא נפוק, מזה אנו רואין שהיו כחברים. והגאון בעל דורות הראשונים בח"ג צד 122 מביא דברי מבוא הירושלמי וגם מוסיף על דבריו כי גם בבבלי נזכר ר' אמי השני כחולין קיא: שאמר אביי הא דרבין ליתא דההיא פינכא דהוה בר ר' אמי - והנה אם היתה המעשה זו בא"י היה נזכר בגמרא ממי שמע אביי עכ"ל. והגאון החכם הזה מביא ראיה משלילה, אבל בגמרא איתא בפירוש שהוא ר' אמי הראשון דאמרו שם מכדי ר' אמי תלמיד ר' יוחנן הוה, וזה ברור. וכן מביא שזה ר' אמי הנזכר ב"ב י: דאיפרא הורמיז אימיא דשבור מלכא שלחה לר' אמי ד' מאה זוזי, וראיה זו כבר בארנו בערך ר' אמי א) שהיה אך ר' אמי אחר, וכן מביא מזבחים עה: שר' אמי שקיל וטרי לתרץ בעי דרמי בר חמא. במחילה לא עיין בדק"ס שבכל כ"י גרס אלא אמר ר' מני, ולא ר' אמי.

ובימיו היה ר' יהודה נשיאה השלישי רבי הלל הנשיא בא"י בירושלמי סוף ע"ז ר' אמי סליק עם ר' יודן נשיא לחמתא דגדר ושאלו בסף מן אילין דאוסינוס שאלין לר' ירמיה א"ל צריך להטביל - נצא לחוץ ונלמד - נפקון ושמעון ר' יעקב בר אחא וכו', וכן מובא שם פ"ב מ"ח שעלה עם ר' יודן נשיא לחמתא דגדר והתיר חלוט שלהן, וזה ר' אמי לא היה כהן כתרומות ספי"א שאמרו שם ר' אימי נסב פתילא (של תרומה) והמאמר מובא שבת פ"א ה"ב-ט. ושם ר' אמי וצ"ל ר' אימי (בבלאי) כי ר' אמי היה כהן.