תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אושעיא ובירושלמי הושעיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ר' אושעיא ובירושלמי הושעיא[עריכה]

היה תלמיד דר"ה, כבכורות לז:[1] שבעי מרב הונא רבה, ושם יז. אמר לרבה כי עיילת לקמיה דר"ה בעי מיניה.

ורב יהודה היה רבו המובהק כגיטין כה. שבעי מרב יהודה - ורב יהודה קראו אושעיא בני, וב"ק פח: אזל רב הושעיא אמרה קמיה דרב יהודה, וב"מ מג: א"ל לרב יהודה רבי! אתה אומר כן הכי אמר ר' אסי אר"י.

וכן מצינו שאמר הלכה בשם רב כסנהדרין לח..

ואחרי עיון רב נראה לומר שזה רב אושעיא ואחיו רב חנניה המה אחי רבה כולם בני נחמני הוה, והוא דעת היוחסין וכן כתב מהרש"א בסנהדרין יד..

ונחמני אביהם עלה לא"י עם בניו רב אושעיא ורב חנניה עוד בחיי ר' יוחנן כמבואר כתובות קיא..

וכשהיה רב אושעיא עוד בבבל היה דרכו להביא ברייתות כשבת יט: כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אתא ואייתי מתניתא בידיה. וכן ביצה כו: כי אתא ר"א [מנהרדעא, דק"ס] וכן הוא ברכות יז. נדה כא..

הליכתו לא"י מצינו בפירוש כחולין קכד.[2] כי סליק רב אושעיא אשכחיה לר' אמי א"ל הכי אמר עולא והכי אהדר ליה ומזה אנו רואים ששקיל וטרי עם עולא בהיותו עוד בבבל, וכן מצינו אותם ביחד כגיטין טז: שמתיב לעולא, וזבחים לב:[3] שא"ל עולא מטונך. וכן כשבאו לא"י היו יחד (שעולא היה הולך ובא) כגיטין עז: אמר עולא והוא - א"ר אושעיא אפילו היא בטבריא וחצרה בציפורי, ומלשון הזה משמע שדברו זאת בא"י בהיות רב אושעיא בטבריא.

וכשבאו לא"י מצאו את ר' יוחנן, ואך שלא מצינו שיאמרו הלכות מפי ר' יוחנן, אבל בפירוש אמרו סנהדרין יד. שר' יוחנן רצה לסמכינהו ולא עלתה בידו, ואמרו לו שלא יצטער יען כי המה מבית עלי (ומזה ראיה קצת שהיו אחי רבה שגם הוא היה מבית עלי כר"ה יח.) וזה שאמרו סנהדרין פ"א ה"ח אמר רב הושעיא חבר הוינא, וכן באמת נקראו שניהם חברין דרבנן כשבת פ"ג ה"א בעון קומי ר"ז ורב הושעיא ורב חנניה חבריהון דרבנן, ושם נשא אשה בת ר' שמואל בר יצחק, וע"י חמיו הצטרפו אותו למנין העיבור כסנהדרין פ"א ה"א, וכשהיה בא"י היה ג"כ דרכו לחפש אחרי ברייתות נשכחות והלך עבור זה לדרומא מקום בר קפרא להביא משם ברייתות על שמו, וכדמצינו שביעית פ"ה ה"ב, יומא פ"א ה"א ה., מגילה פ"א ה"י, ביצה פ"ג ה"ד אייתי רב הושעיא מתניתא דבר קפרא מדרומא, ובכל אלו המקומות מפורש שהוא רב הושעיא ולא ר' הושעיא תלמידו דר' חייא, כי בשביעית שם הלשון א"ר ירמיה לר' אמי אייתי רב הושעיא מתניתא, וביומא ומגילה, א"ל ר' יונה לר' ירמיה עמך הייתי לא אמר עובד אלא נשאל ובמה נשאל? אייתי רב הושעיא מתניתא וכו', וביצה שם אתא עובדא קומי ר' אימי - אייתי רב הושעיא מתניתא דבר קפרא מדרומא, ובאמת היה בא"י עם ר' אמי כחולין קכד., בעי מר' אמי כפסחים סג:, וכן עם ר' אסי כמנחות ג: שבעי מיניה. א"ר אסי כשבת יח. וכן היה כתברים עם ר' אבא ור"ז, ובל"ס היו כולם יושבין לפני ר"ה בהיותם בבבל, וכדמצינו את ר' אבא עמו בהיותם בבבל כב"ק פח:, ובסוכה יט. מתקיף רב הושעיא על דברי ר' אושעיא - א"ל ר' אבא - ור' יצחק בר אלישיב מתרץ.

וכן עם ר' זירא כתרומות פ"ח ה"ג, ר' יניי בר ישמעאל חלה סלקון לגביה ר"ז ורב הושעיא ור' בון ב"כ ור' חנניה חבריהן דרבנן, וכן שבת פ"ג ה"א בעון קומי ר"ז ורב הושעיא.

רב ספרא החשיבו מאוד וקראו "משה" כביצה לח:, אבל רב ספרא היה צעיר הרבה ממנו כפסחים קיג: כשהיה רב ספרא לפני רבא, וא"ל לאו כגון מר אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי וכו', והלשון משמע שאז היה כבר לאחר פטירתם. ומה שמצינו ברכות טו: רב אושעיא קמיה דרבא, באמת צ"ל ר' יאשיה שהיה תלמידו דרבא כב"ב כב., ובחולין נח: מצינו א"ל רב אושעיא למר בר רב אשי, הוא ט"ס וצ"ל א"ל רב שייא והוא הנזכר זבחים לד: שאמר כוותיה דרב אשי מסתברא, וכן מצינו שחולק עם ר' יצחק כירושלמי סוף סנהדרין.

האומרים בשמו מצינו ר' שמואל בר חנינא כברכות פ"ב ה"ד, ור' תימא בר פפייס כסנהדרין פ"ד ה"ז.

והוא ואחיו לא עשו את התורה קרדום לחפור בה אך עסקו במלאכת תפירת מנעלים כפסחים קיג: ומקומן היה בשוקא דזונות ועבדי להוו מסאני - והזונות שהכירו בהם שהם קדושי עליון כשרצו לישבע שיאמינום אמרו בחיי רבנן קדושי דא"י.

ורב אושעיא היה לו גם חנות בטבריא כשבת פ"ו ה"ב, טיבריא אמרין מן סדרא רובא עד חנותיה דרב הושעיא, ובתענית פ"א סה"ב א"ר יוסי לר' חנייה אחוי [וצ"ל בר אחוי כמגילה פ"ג ה"ז] דרב הושעיא, נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותא דרב הושעיא חביבך.

ומצינו שני האחין ביחד תמיד כמכות יט: שישבו אפתחא דירושלים וקמבעי להו, ובעירובין מג. בעי רב חנניא – אמר רב אושעיא ת"ש, ושניהם עסקו במעשי בראשית - בספר היצירה כסנהדרין סה:, ופטירתו מפורש בע"ז פ"ג ה"א כד דמך רב הושעיא נפל קלון דטבריא.

  1. ^ במקור נכתב בטעות ברכות לז: – ויקיעורך
  2. ^ במקור נכתב בטעות חולין קכז. – ויקי עורך
  3. ^ במקור נכתב בטעות זבחים לב. – ויקי עורך