תולדות תנאים ואמוראים/א/אליהו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



אליהו[עריכה]

נביא כל מקום שנזכר אליהו בש"ס ונחלקם לשלשה חלקים.

  1. מעשיות ממנו.
  2. מאמריו.
  3. את אשר ידובר בו.

ברכות ג. א"ר יוסי פ"א נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו ז"ל ושמר לי על הפתח - וקרא לר' יוסי בני ור' יוסי למד ממנו ג' דברים.

ברכות ו: ההוא גברא דהוה מצלי אחורי ב"הכנ - חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך, שלף ספסירא וקטליה.

ברכות נח. ר' שילא הלקה לאחד יען שבעל נכריה, ומסרו למלכות ושאלוהו מ"ט הלקוהו א"ל דבעל חמרתא א"ל יש לך עדים - אתא אליהו אדמי כאינש ואסהיד.

שבת לג: כשנחבא רש"בי ובנו במערה והיו שם יב' שנים אתא אליהו וקם אפתחא דמערה אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר.

שבת קט: רב שימי בר אשי בלע נחש אתא אליהו אידמי ליה כפרשא אוכליה כשותא וכו'.

תענית כא. כששלחו את נחום איש גם זו למלך עם תיבת אבנים טובות ובאושפיזא החליפו בעפר, וכשהביא העפר לפני המלך בקשו להורגו אתא אליהו אידמי כחד מינייהו א"ל דלמא הא עפרא מעפרא דאברהם אביהן וכו'.

שם כב. רב ברוקא חוזאה הוה שכיח אליהו גביה ושאל לאליהו בשוקא אי איכא הכא אינש בן עו"הב והראהו.

שם כד. רב יהודה כשהיה מתפלל אמטרא א"ל לשמעיה שלוף לי מסאניי שלך ליה חד מסאנא כי מטא למישלף אחרינא אתא אליהו וא"ל אמר הקב"ה אי שלפת אחרינא מחריבנא לעלמא.

כתובות סא. אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד ספי (להמשרת) מכל מין וחד ספי מחד מינא מר משתעי אליהו בהדיה ומא לא משתעי. וכן רב מרי ורב פנחס בני רב חסדא מר קדים ספי ומר מאחר ספי, דקדים ספי משתעי אליהו בהדיה וכו'.

שם קו. רב ענן הוה רגיל אליהו דאתא גביה דהיה מתני ליה סדר דאליהו וכעס עליו אליהו ולא אתא יתיב בתעניתא ובעי רחמי ואתא, אך היה מפחד ממנו ועבד תיבה ויתיה קמיה - והיינו דאמרי' סדר דאליהו רבה וסדר דאליהו זוטא.

נדרים ג. כשהיה לן ר"ע עם אשתו בת כלבא שבוע בבית התבן אתא אליהו אידמי להון כאינש וקא קרי אבבא ושאל מהן אך יוכלו ליתן לו מעט תבן שילדה אשתו ואין לו שום דבר להניח תחת מראשותיה, וכדי לנחם את ר"ע עשה זאת.

קידושין מ. רב כהנא הוה קא מזבין דיקולי תבעתיה מטרוניתא אמר לה איזיל איקשוט נפשאי סליק וקא נפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליהו א"ל אטרחתן ד' מאה פרסי.

ב"מ פד. ר' ישמעאל בר"י היה ממונה מן המלכות לתפוס גנבי פגע ביה אליהו א"ל אד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה? - וא"ל שיברח ללודקיא.

שם פה: שריפא אליהו לעיניה דההוא צורבא מרבנן. ושם מובא מעשה נורא שאליהו היה שכיח במתיבתא דרבי, פ"א נתאחר מלבא וכשבא שאלו רבי למה נתאחר וגילה לו סוד איך שיוכלו להביא משיח שר' חייא ובניו יתפללו, וגזר רבי תעניתא וירדו ר"ח ובניו להתפלל וכשאמר משיב הרוח נשב זיקא, מוריד הגשם אתא מטרא, כי מטא למימר מחיה המתים רגש עלמא אמרי ברקיע מאן גלי רזיא בעלמא, אמרי אליהו אתייחו לאליהו מחיותו שיתין פולסי דנורא אתא אידמי לה כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו.

שם קיד. רבה בר אבוה מצא לאליהו שקאי בבית הקברות של עכ"ום א"ל לאו כהן הוא מר - א"ל לא מתני מר טהרות - עייליה לג"ע וכו'. ובירושלמי תרומות פ"א ה"ד איתא המעשה שחסיד אחד שאלו וכו'.

ב"ב ז: ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה עבד בית שער ולא אישתעי בהדיה.

סנהדרין צח. ר' יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו דהוי קיימי אפתחא דמערתא דרש"בי, א"ל אתינא לעלמא דאתי? א"ל אם ירצה אדון הזה (הקב"ה) א"ל אימת אתי משיח וכו'.

ובכתובות עז: מכריז אליהו פנו מקום לבר ליואי.

וב"ר פ"לה-ב אליהו ז"ל ורי"בל הוון יתבין תנין בחדא מטון שמועה מן דרש"בי אמרי הא מרא דשמעתא ניעול ונישייליה.

מכות יא. ההוא גברא דאכליה ארי ברחוק ג' פרסי מיניא דרי"בל ולא אשתעי אליהו בהדיה ג' יומי.

ובירושלמי תרומות ספ"ח עולא בר קישב תבעתיה מלכותא ערק ללוד לגביא רי"בל ורי"בל מסרו למלכות ולא נראה אליו אליהו וצם כמה תעניתא ואיתגלי ליה א"ל ולמסירת אני נגלה? א"ל ולא משנה עשיתי? א"ל וזו משנת חסידים?

ובדמאי פ"ב ה"א המעשה שהיה עם רי"בל ואליהו, ובפד"כ קלו. שאליהו הראה לרי"בל האבנים טובות.

ע"ז יז: שר' אלעזר בן פרטא נתפס למלכות וע"י אליהו ניצל מהם.

שם יח: ר"מ כשברח מפני המלכות ונתנו צו לתפסו, יומא חד מצאו אותו אתא אליהו אידמי כזונה חבקתו לר"מ ועי"ז ניצל מהן.

כלאים פ"ט ה"ג, רבי כעם על ר"ח ונהג נזיפותא ל' יום ולרבי היה לו כאב שינים ואתא אליהו בדמות ר"ח וריפא שן רבי.

תנחומא בראשית-כז מעשה בחסיד אחד שנזדמנה לו שירה בדמות אשה - עד שנזדמן לו אליהו ז"ל.

מאמריו היקרים[עריכה]

ברכות כט: א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח - לא תרוי ולא תחטי, וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך צא.

יומא יט: א"ל אליהו אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יוהכ"פ ואבעול וכו'.

מגילה טו: אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו א"ל כמאן חזיא אסתר - א"ל ככולהו תנאי וככולהו אמוראי.

חגיגה ט: א"ל אליהו לבר הי ואמרי לה לר"א - חזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל ולא מצא אלא עניות.

שם טו: אשכחיה רבה בר שילא לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה א"ל קרמא שמעתא מפומייהו דרבנן ומפומיה דר"מ לא קאמר וכו'.

יבמות סג. אשכחיה ר' יוסי לאליהו ושאלו במה אשה עזרתו לאדם א"ל וכו'.

גיטין ו. אשכחיה ר' אביתר לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה א"ל קא עסיק בפלגש בגבעה.

שם ע. א"ל אליהו לר' נתן אכול שליש ושתה שליש והנח שליש לכשתכעוס תעמוד על מילואך.

ב"מ נט: אשכחיה ר' נתן לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה בההיא שעתא (במחלוקת דתנור של עכנאי) א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני.

סנהדרין סג: אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב שבירושלים פ"א מצא תינוק - א"ל אמור שמע ישראל וכו'.

שם צז: א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אין העולם פחות מפ"ה יובלות וביובל האחרון בן דוד בא.

סוף סנהדרין דרש ר' יוסי בציפורי אבא אליהו קפדן הוה איקפד ולא אתא לגביה ג' ימים וכשבא ושאלו למה לא אתא מר א"ל קפדן קרית לי? א"ל הא דקמן דקפיד מר.

ובלשון תנא דבי אליהו מצינו שבת יג. מעשה בתלמיד אחד ששני הרבה - ומת בחצי ימיו וכו'.

פסחים צד: תד"א א"נ אומר וכו'.

שם קיב. תד"א אע"פ שאמר ר"ע עשה שבתך חול וכו'.

קידושין פ. תד"א נשים דעתן קלות.

סנהדרין צז. תד"א ששת אלפים שני הוי עלמא וכו'.

שם צב. תד"א צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרן.

ע"ז ה: תד"א לעולם ישים אדם עצמו על ד"ת כשור לעול וכו'.

סוף נדה תד"א כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עה"ב.

ובמ"ר פ"ד-כ אליהו אומר כל המרבה כבוד שמים וכו' והוא מתד"א רבה פ"יג.

וברכות פ"ט ה"ב מצינו שאליהו שאל לר' נהוראי זועות ושרצים למה נבראו. ובדו"ר פסוק אני מלאה שאלו אליהו מה דין דכתיב ושחרים וכו'.

מאמרים אשר ידובר אודות אליהו[עריכה]

ברכות ד: אליהו בארבע (פריחות פורח את כל העולם).

שם לא: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה.

שם לה: לכשיבא אליהו ויאמר אי הוה קביעותא וכו'.

שבת נה. שבימיו תמו זכות אבות.

שם קח. אם יבא אליהו ויאמר - אי פסקה זוהמא.

פסחים לד. אם יבא אליהו ויטהרנה אין שומעין לו.

פסחים ע: אם יבא אליהו ויאמר מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת וכו'.

יבמות לה: אם יבא אליהו ויאמר דהא לא איעברה מי משגח ביה.

שם קב. אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעול שומעין לו, אין חולצין בסנדל אין שומעין לו.

גיטין מב: אם יבא אליהו ויאמר כחד מינייהו וכו'.

אדר"נ פל"ד-ר אם יבא אליהו ויאמר לי מ"מ כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהן וכו'.

יהי מונח עד שיבא אליהו ב"מ ג., כט:, מנחות סג..

ובסנהדרין מח. מותר המת לא יגע בהן עד שיבא אליהו.

פסחים יג: אין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בע"יוט.

פסחים נד. מערה שעמד בה משה ואליהו נבראת בע"ש בי"השמ.

סוכה ה. לא עלו משה ואליהו למרום.

שם נב: אליהו משמונה נסיכי אדם, אליהו חי הוא מו"ק כו..

תענית פ"ד במשנה מי שענה לאליהו בהר הכרמל וכו'.

מגילה יט: אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהא כמלא נקב - לא היו יכולין לעמוד מפני האורה.

שקלים פ"ג ה"ג תח"המ מביאה לידי אליהו ז"ל.

קידושין ע. כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו - ועל כולם אליהו כותב וכו'.

שם עב: אי לאו דאמר ר"י אמר שמואל הלכה כר"י הוה אתי אליהו מפיק מינן ציוורני וכו'.

ב"ק ס: כלבים משחקים אליהו בא לעיר.

ב"ב קכא: אליהו משבעה שקיפלו כל העולם ואליהו ראה את אחיה השילוני.

אליהו זה פנחס ש"השר פ"ב, והיה כהן ב"מ קיד..

אליהו נגנז בשנה ב' לאחזיה ולא נראה עד שיבא משיח - ועכשיו הוה כותב מעשי כל הדורות ס"ע רבה פ"יז.

עדיות ספ"ח אין אליהו בא לטמא ולטהר - אלא לקרב וכו'.

מנחות מה. פרשה זו אליהו עתיד לדורשה.

ע"ז פ"א סה"ב יום שנסתלק אליהו הועמד מלך ברומי.

ב"ד פ"עא-ט אליהו משבט גד - בנימין - מתושבי גלעד - מיושבי לשכת הגזית היה.

דרך ארץ זוטא פ"א שנכנס חי לג"ע.

פדר"א פ"כט אין ישראל עושין ברית מילה עד שאליהו רואה בעיניו, וכן הוא בזהר בראשית צג.

אס"ר פ"י-ט אליהו ז"ל נדמה לחרבונה וכו'. אליהו לא הטריח לשום בריה שה"שר פ"ב פסוק סמכוני.

ובתוס' חולין ו. אמרו שכ"מ שנזכר בש"ס סבא הוא אליהו.

ובתו"יוט סוף עדויות שתיבת תי"קו הוא תשבי יתרץ קושיות ואבעיות.