תבנית:מדרשים
מדרשים תנאיים
[עריכה]- מכילתא - המכילתא היא מדרש ההלכה על חומש שמות. למעשה קיימות שתי מכילתות: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. המכילתא דרבי ישמעאל נפוצה יותר, ואילו מכילתא דרשב"י, שהייתה נפוצה בעיקר בתקופת הראשונים, אבדה בשלב מסוים במאה ה-16 וכתבי יד שלה התגלו מחדש רק במאה ה-19.
- מכילתא דרבי ישמעאל עוסקת בחלקים ההלכתיים של ספר שמות. הגיבוש הסופי היה כנראה במאה השלישית או הרביעית. לפי התוכן מדובר במדרשים קדומים שחלקם אפילו מתקופת רבי עקיבא. ככל הנראה האמוראים לא הכירו את כל המכילתא כפי שהיא בידינו, אלא רק חלקים ממנה.
- מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי עוסקת גם היא בחומר ההלכתי שבספר שמות, ומהווה ציר מקביל למכילתא דר"י, שבסופו של דבר התגבש לקובץ נפרד. הוא מתוארך לסביבות המאה הרביעית.
- ספרא - מדרש ההלכה על ויקרא. מבוסס על שיטתו של רבי עקיבא עם תוספות מבית מדרשו של רבי ישמעאל. מן ההתיחסויות בתלמוד למדרשים על ויקרא קשה להכריע אם הספר היה לפני האמוראים או שהאמוראים והספרא מצטטית ממקור משותף. עיקר הקובץ התפתח באמצע המאה השלישית כהשלמה למשנה, אולם יש בו תוספות משלבים מאוחרים יותר.
- ספרי - מדרש ההלכה על במדבר ודברים, גם הוא על פי האסכולות של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. המדרש מכיל גם פרק נכבד של מדרשי אגדה. מאיזכורים של הספרי בתלמוד ובספרות הגאונים עולה שהיה קיים ספר גם על שמות, אולם הוא כנראה אבד במרוצת הזמן. הקובץ התגבש כנראה באמצע המאה השלישית.
- מדרשי אגדה
- סדר עולם רבא, מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא. מתאר את ההיסטוריה מבריאת העולם עד חורבן בית שני. הוא אינו מדרש הלכה, והייחוס שלו וודאי אינו נכון, אך מקורו כנראה תַּנָּאִי, והוא נכתב בידי מחבר אחד.
מדרש רבה
[עריכה]המדרשים הקרויים "מדרש רבה" הם מן המדרשים הידועים והנלמדים ביותר. אולם למרות הדמיון בשמות, לא מדובר בקובץ מדרשי אחד, אלא בקבצים שנכתבו בתקופות שונות, במקומות שונים ועל ידי מחברים שונים.
- בראשית רבה מתוארך למאה השישית. מדרש על חומש בראשית שיש בו ביאורי מילים ופסוקים והרחבות אגדתיות, חלקן רחוקות מאוד מפשט הפסוקים. משולבים בו גם משלים ואמיתות עממיות. העורך הביא דרשות ממקורות מוקדמים יותר, ובהם המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה ותרגומי המקרא. הוא מצטט גם מן התלמוד הירושלמי, כנראה בגרסה ששונה במקצת מן הגרסה שבידינו. בראשית רבה נערך ככל הנראה בתחילת המאה ה-5.
- שמות רבה - (המאה ה-11 או ה-12)
- ויקרא רבה - (אמצע המאה ה-7)
- במדבר רבה - (המאה ה-12)
- דברים רבה - (המאה ה-10)
- שיר השירים רבה - (כנראה לפני אמצע המאה ה-9)
- רות רבה - (כנ"ל)
- איכה רבה - נמסר בשתי גרסאות: אחת נדפסה ב-1519 בפזארו והשנייה, מהדורת בובר, נערכה על פי כתב יד, והיא זו המצוטטת בשולחן ערוך ובמקורות נוספים. המדרש נערך כנראה במאה ה-5.
מדרשים נוספים מתקופת התלמוד והלאה
[עריכה]- מדרש קהלת
- מדרש אסתר
- פסיקתא - קיימים שלשה מדרשים המכונים פסיקתא:
- פסיקתא דרב כהנא, על סדר ההפטרות של השנה שאין מפטירים על פרשת השבוע. נכתב ע"י האמורא רב כהנא הראשון, תלמידם של רב ורבי יוחנן. פסיקתא זו היא הפסיקתא המצוטטת בדרך כלל בספרים, ונקרא פסיקתא סתם. (תחילת המאה ה-8).
- פסיקתא רבתי - מדרש מאוחר יותר, גם הוא, כקודמו, מסודר על סדר ההפטרות.
- פסיקתא זוטרתא - ליקוט של מדרשים שונים; נקרא גם מדרש לקח טוב.
- פרקי דרבי אליעזר (המאה ה-8 או מאוחר יותר)
- מדרשי ילמדנו
- מדרש תנחומא, או "מדרש ילמדנו" (המאה ה-9) על התורה; מורכב מפתיחה הלכתית, הרחבה של הפסוקים הפותחים, וחתימה בענייני משיח
- מדרש תנחומא הקדום, הידוע גם כ-"תנחומא - בובר".
- מדרש שמואל על ספר שמואל
- מדרש תהלים
- מדרש משלי
- שיר השירים זוטא
- רות זוטא
- איכה זוטא
- קהלת זוטא
- ילקוט שמעוני, מדרשי הלכה ואגדה על התנ"ך כולו. נערך בידי רבי שמעון הדרשן במאה ה-13. לא מדרש, אלא ליקוט מדרשים ממקורות שונים.
- ילקוט המכירי
- תנא דבי אליהו, מדרש העוסק בטעמי המצוות, לימוד תורה, תפילה ותשובה. מורכב משני חלקים, סדר אליהו רבא וסדר אליהו זוטא. נכתב כנראה כולו על ידי מחבר אחד.
- מדרש אבא גוריון על מגילת אסתר
- מדרש הגדול נכתב על פי מקורות שונים ומעובדים מאוד בידי ר' דוד עדני, על כל חומשי התורה.
- ספר התגין
- מדרשים קטנים - יצירות מגוונות מתקופות שונות, בעיקר באגדה. לוקטו ופורסמו מאז רבי אברהם בן הגר"א ועד ימינו ע"י מלקטים שונים. מבין מדרשים אלו, באתר זה מופיעים: