שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש א (עריכה)

דרושי תפילת המנחה - דרוש א[עריכה]

בענין תפלת מנחה כבר נתבאר אצלינו בדרושים בענין השינויים שיש בין התפלות דחול ושבת. אמנם קיצור הדברים הוא זה.

כי הנה זווג דתפלת המנחה הוא ישראל עם לאה -- שהוא בחצי העליון דז"א מחזה ולמעלה. וכבר נודע כי שם במקום החזה הוא מקום היסוד הראשון דז"א (כי שם מסתיימים ו' קצוות העיקריים של ז"א עצמו, כי מה שהיו תחילה חג"ת ונה"י נעשו לו עתה חב"ד וחג"ת), ובבחינת היסוד ההוא אשר שם מזדווג עם לאה, אבל רחל היא עם ז"א אחור באחור, אלא שכיון שלאה חזרה בצד פנים נשאר מקום פנוי לרחל ואז נגדלת אחור באחור שוה בשוה בכל שיעור קומת ז"א כולו עד ראשו, אמנם רחל אינה מזדווגת עמו לסיבה הנזכר כי היא אחור באחור.

אבל יש ספק אם בתפלת המנחה נכנסין בז"א הו' קצוות דמוחין דמצד אימא בלבד, או אם גם נכנסים אף הג' ראשונות דמוחין דמצד אימא.
גם אני מסופק אם נכנסין בו ו' קצוות דמוחין דאימא לבד וגם נכנסין הו' קצוות דמוחין דאבא לבד על דרך שהוא בתפלת ערבית. ‏[1]אמנם פשיטא לי שנכנסין בו מוחין דו' קצוות דגדלות דמצד אימא.


והנה בדרוש הא' שביארנו לעיל בדרושי ק"ש דשחרית שם נתבאר באורך ענין תפלת המנחה וטעם למה אין בה יחוד ק"ש ולמה יש בה נפילת אפים וע"ש היטב.

גם נתבאר שם‏[2] כי לפי שנשאר בז"א עדיין הרושם של אותם המוחין שנכנסו בו בשחרית -- לכן אין צורך לחזור עתה לומר ק"ש עוד פעם אחרת. אמנם עם כל זה, מכח ההוא רשימו יש זווג גמור במנחה כנזכר, ולכן יש בו נפילת אפים, אמנם הוא נמשך מכח הארת ק"ש דשחרית כנזכר שם.

גם נתבאר כי תפילת המנחה היא דינין, לפי שהזווג הזה הוא של לאה שהיא דינין, וגם כי רחל שהיא רחמים עומדת אחור באחור וכנ"ל בדרוש שקדם לזה. ולא עוד אלא שאין לו עתה מוחין חדשים אלא מן הרשימו של המוחין דשחרית ולכן הוא זמן שליטת הדינים. אבל אינו כמו בערבית כי אז תכלית שליטת הדינין (כמו שנתבאר בדרוש שקדם לזה).

ואמנם פ"א שמעתי ממורי ז"ל כי תפלת המנחה היא דינא קשיא ולכן אין העיקר שלה רק תפלת העמידה ואין בה יחוד ק"ש. אמנם היא בעולם האצילות אבל אם היינו מחברים עמה ומזכירים אח היכלי עולם הבריאה היו הקליפות מתעוררות בעולם. אמנם תפלת ערבית היא דינא רפיא כו' כמשי"ת בע"ה יע"ש:




מתוך: שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש ב (עריכה)

דרושי תפילת המנחה - דרוש ב[עריכה]

בענין תפלת המנחה מיוסד על פסוק "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כו'" ופסוקים אחרים.

הנה נודע מ"ש בזוהר תרומה קס"ו ע"ב (ח"ב קסו, ב) ענין אותם הי"ש עלמין דשריין תחות כורסיא; ר"ז כמנין אור בסטרא דימינא, וק"ג עולמות בסטרא דשמאלא כו'. וביאור הענין הזה נתבאר במקומו. אמנם אותם ק"ג עולמות דבסטר שמאלא הם בגימטריה מנחה לפי שהם מתעוררים אחר חצות היום אשר אז מתעורר שמאלו של יצחק ולכן נקרא "תפלת המנחה".

גם דע כי הנה כל הדינים הם מגבורות מנצפך. ואותיות מ"ן דמנחה הם שני אותיות ראשונות דמנצפך. גם נודע כי כל הה' גבורות דמנצפ"ך חוזרין להתקבץ בחוטמא קדישא, אות ח', אשר שם הוא מקום ומקור כל הדינין והתבסמותם (כמבואר אצלינו בפסוק ואסף איש טהור את אפר הפרה כו' ועי"ש), ואח"כ הם נמשכין בפומא קדישא אשר היא אות ה' כנודע. וזהו סוד ב' אותיות ח"ה של מנחה. והרי נתבאר איך שם מנחה מורה על מציאות הדינין של הגבורות שהם ק"ג כמנין מנחה.

והנה נתבאר כי הזווג דמנחה הוא בסוד אחור באחור כשיעור קומת ז"א כולו. וענין זה לא היה אלא במשכן שילה. וזהו מה שרמזו רז"ל: "אל המנוחה - זו משכן שילה, ואל הנחלה - זו בית עולמים", כי שם במשכן שילה היה הזווג גם כן על דרך הנזכר. ואלו הם אותיות מנוחה -- מנחה ו', פי' כי המנחה היא בחינת הגבורה דז"א הנקרא ו'.

גם זהו סוד "וירא מנוחה כי טוב", כי הוא נמשך מן הר"ז עולמות דבסטר ימינא שהוא החסד הנקרא "טוב", ובהצטרפות כולם הם י"ש עולמות.

והנה אותיות אלו של מנחה המורות על הגבורות והדינים יחזרו לעתיד לבא ויהיו אותיות נחמה.

ונחזור לבאר הפסוק שאמר "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו". כי הנה המנחה הוא סוד ק"ג עולמות שביד שמאל והיא הגבורות. וזהו מה שכתב "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו", ולא אמר "בידיו" לשון רבים, רק "בידו" לשון יחיד, כי יען היא יד שמאלית דיעקב ז"א. ולפי שעשו הרשע נמשך מן הגבורות לכן נתן לו חלקו משם. ועשו הרשע רמז לו כי גם הוא אם ירצה יוכל להתאחז ולינק מכל הי"ש עולמות ע"י קטרוגו שיכול לקטרג על ישראל. וזהו שאמר "אחי י"ש לי רב", כלומר כל הי"ש הם לי אם ארצה לקטרג על ישראל.


ענין הוידוי של אחר תפלת המנחה גם הוא ע"ד מה שביארנו בוידוי דשחרית‏[3] שתכה באגרוף על החזה בכל תיבה ותיבה מן תיבות הוידוי ובאותה הכוונה עצמה שביארתי בתפלת שחרית.


ענין הקדישים של תפלת המנחה כבר נתבאר לעיל עם שאר הקדישים של תפילת שחרית ושם כתבתי ביאור כוונתם גבי קדיש הודו (שער הכוונות דרושי תפלת השחר, דרושי הקדיש).


שאר מנהגים שיש בתפלת המנחה. הנה בענין הצדקה, עיקר נתינתה היא בשחרית גבי "ויברך דוד" כנ"ל. אבל עתה בזמן המנחה הוא זמן הדינים ואינו כ"כ מוכרח נתינת הצדקה עתה כמו בשחרית אבל עם כל זה היה מורי ז"ל נוהג לתת צדקה גם במנחה קודם שיתחיל להתפלל, והיה נותן שלש פרוטות על דרך מ"ש בשחרית. (שער הכוונות דרושי תפלת השחר, ענין תפלת השחר)


גם היה נזהר מאד לאומרה בטלית ותפילין. וכבר כתבתי בתפלת שחרית כי בראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כסברת ר"ת ואח"כ עשה זוג תפילין על דרך שימושא רבא והיה מניחם בתפלת המנחה. והיה נזהר מאד לא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה, ותיכף היה מסירם מעל ראשו, והיה חושש בדבר זה מאד. וכבר נתבאר לעיל ג"כ ענין זה גבי נוסח התפלה בסופה.

גם היה נזהר מאד בתכלית שלא לאומרה בלא חזרה, אלא בתחילה בלחש ואח"כ בקול רם כמו בתפלת שחרית. ומכל שכן בתפלת שחרית ומוסף. ואף אם היה סמוך לשקיעת החמה מעט. ולא עוד אלא אפילו אם היה בערב שבת קודם לשקיעת החמה היה אומרה בלחש ואח"כ אומרה בקול רם.

גם היה נזהר מאד שלא לאומרה אלא סמוך לשקיעת החמה כנזכר בגמרא על פסוק "יראוך עם שמש כו'" (ברכות כט, ב).

גם צריך לזהר שבעת העמידה של תפלת המנחה בלבד שתאסור ותחבק ב' ידיך זו ע"ג זו, יד ימנית על השמאלית. גם צריך שתעצום עיניך ותסגרם בעת עמידת תפלת המנחה בלבד.

וכבר נתבאר ב' עניינים אלו וביאור הכוונה שצריך לכוין בשניהם לקמן באותם הדרושים של שינויים שיש בין שלש תפלות (שער הכוונות, דרוש שינוי התפילות), ועיי"ש:



  1. ^ אמר אביגדור, עיין לקמן בדרוש שינויי התפילות שם פשיטא ליה שאינם נכנסים במנחה אלא ו"ק דאימא בלבד - הערה מדפוס ירושלים תרס"ב
  2. ^ עיין בדרוש שינוי התפילות שם נתבאר טעם אחר - הערה מדפוס ירושלים תרס"ב
  3. ^ מצאתי בסוף דרושי חזרת העמידה (דרוש ה') - ויקיעורך