לדלג לתוכן

שערי תשובה ג קצג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

החלק הרביעי

[עריכה]

המתחבר לרשע, ולא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו והרחק לא ירחיקהו, אבל כמו חבר יקרבהו. ונאמר (דברי הימים ב כ לז): "בהתחברך עם אחזיה פרץ ה' את מעשיך".

והצדיקים מאס ימאסוהו את הרשע, כמו שנאמר (תהלים טו ד): "נבזה בעיניו נמאס".

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא צב:): "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו". ואמרו (בן סירא יג): "כל עוף למינו ישכון, ובן אדם לדומה לו".

ואמרו (מגילה כח.): "אסור להסתכל בפני אדם רשע", שנאמר (מלכים ב ג יד): "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך". ואמרו (שם) "כל המסתכל בדמות אדם רשע, עיניו כהות לעת זקנתו, שנאמר (בראשית כז א): "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות"", מפני שהסתכל בדמות עשו, אף על פי שלא היה מכיר מעבדיו, כי היה עשו מסתיר מעשיו, כעניין שנאמר (ישעיהו כט טו): "והיה במחשך מעשיהם" (ראו גם ביאורי אגדות על חגיגה טז - פרי צדיק וישלח ד).

וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב, כי רבו דרכי מוות הנמצאים אל המתחבר לרשע.