שערי תשובה א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שערי תשובה · א · ד · >>

ועוד, התבונן ברעת המתאחר מן התשובה, כי רבה היא; כי לולא התמהמה, כי עתה שב נאנח במרירות לב, ברגזה ובדאגה, ודלפה עינו מתוגה, כי יפגשהו יצרו שנית ויזדמן החטא לידו, יכבוש את יצרו, ויזכור את אשר עבר עליו כוס המרירות, ולא יוסיף לשתותו עוד;

כמו שנאמר: (תהלים ד ה): "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה". ביאורו: רגזו והצטערו על אשר חטאתם, ואל תחטאו עוד;

  • כי הזכיר חטאם למעלה באמרו (תהלים ד ג): "בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה".
  • ויעיד על זה הפירוש, אמרו רגזו , מלשון (בראשית מה כד): "וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך", (חבקוק ג טז): "שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו"; ועניינם הצער על הדבר שעבר ועל ההווה, ולא אמר יראו או גורו.

כאשר יאחר [החוטא] לשוב, בבוא החטא לידו, יפול במוקשו כנפול בתחילה, ויגדל עוונו האחרון מאד, ותעלה רעתו לפני ה':

  • כי מראשית לא חשב כי פתאום יבוא היצר השורר עליו.
  • אך אחרי אשר ראה דלות כוחו, ואשר גברה יד יצרו עליו, וכי עצום הוא ממנו - היה עליו לראות כי פרוע הוא, ולשית עצות בנפשו להוסיף בה יראת ה', ולהפיל פחדו עליה, ולהצילה ממארב יצרו, ולהשתמר מעוונו.

ואמר שלמה עליו השלום (משלי כו יא): "ככלב שב על קאו - כסיל שונה באולתו", ביאורו: כי הכלב אוכל דברים נמאסים, וכאשר יקיאם - נמאסים יותר, והוא שב עליהם לאכלם; כן עניין הכסיל - כי יעשה מעשה מגונה, וכאשר ישנה בו, מגונה יותר, כאשר ביארנו.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jt1004