שמות רבה נב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · נב · ה

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

דבר אחר: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן".    הא הוא דכתיב (שיר ד, יא): "צאינה וראינה בְּנוֹת צִיּוֹן במלך שלמה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ ובְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"

אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן שהיתה שמחה גדולה בישראל שהקב"ה שורה אצלם

"בְּנוֹת צִיּוֹן" -- בנים המצוינין לי ע"י עובדי כוכבים. מה ציון הזה נראה באצבע כך ישראל נראין באצבע. הוי -- "בְּנוֹת צִיּוֹן" המצוינין לי.
"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" -- במלך שהשלום שלו; זה ממ"ה הקב"ה.
"בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ" -- זה המשכן. למה קראו 'עטרה'? אלא מה העטרה מצויירת כך המשכן היה מצוייר שנאמר (שמות לה, לה): "וְרֹקֵם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וְאֹרֵג עֹשֵׂי כל מלאכה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת". הוי - "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ"

א"ר יצחק חזרתי בכל המקרא ולא מצאתי שעשתה בת שבע עטרה לשלמה.
רשב"י שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי איפשר ששמעת מאביך מהו "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ"?
אמר לו:  הן.    משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי. והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'; ועד שקראה 'אמי'.    כך הקב"ה
בתחלה קרא לישראל 'בת' שנאמר (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך";
לא זז מחבבן עד שקראן 'אחותי' שנא' (שיר ה, ב): "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה"
לא זז מחבבן עד שקראן 'אמי' שנאמר (ישעיה נא, ד): "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ"
עמד רשב"י ונשקו על ראשו.

"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" - בסיני, "בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" - בירושלים.
דבר אחר: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" - על הים, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" - באהל מועד
דבר אחר: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" - במשכן, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" - בבית המקדש. וכן דוד אמר (תהלים מח, ג): "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב" "יפה נוף משוש כל הארץ"

א"ר יוחנן בן אלעזר מעשה היה בפרקמטיוס אחד שהלך לירושלים למכור את שלו הלך וישב שם ולא מכר אמר זו היא שאומרים עליה "משוש כל הארץ". לאחר שעה מכר כל פרקמטיא שלו אמר "יפה נוף משוש כל הארץ"
א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם. למה? שלא יחשב בירושלים ויצר לפי שנקראת "משוש כל הארץ".
וכל השבח הזה למה? שהיא "קרית מלך רב". ומשחרבה -- (ישעיה כד, יא): "עָרְבָה השִׂמְחָה וגָּלָה מְשׂוֹשׂ כל הָאָרֶץ". מהו "ערבה"? חשכה קבלה כד"א (בראשית א, ה): "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" בעולם הזה. שבת משוש כל הארץ.
וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזר לתוכה את כל השמחה שנאמר (ישעיה נא, ג)
"כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה"