שמות רבה נב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · שמות רבה · נב · ב · >>

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

ד"א "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן" הה"ד (תהלים לא, יט): "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז" כיצד אדם מתודה ביום הכפורים אם בא יוה"כ אחר והזכיר עונותיו אומר לו הקב"ה "תאלמנה שפתי שקר" מהו "עתק" דברים של סילוקים כענין שנאמר (בראשית יב, ח): "ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'" "בגאוה ובוז" אומר לו הקב"ה לא היה בידיך עונות משל שנה זו שהיית מתגאה "בגאוה ובוז".
ד"א "תאלמנה שפתי שקר" מדבר במשה בשעה שאמר הקב"ה לעשות לו משכן מיד אמר משה לישראל (שמות כה, ב): "ויקחו לי תרומה" היה משה עושה במשכן והיו ליצני ישראל אומרים אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם א"ר יוחנן ו' חדשים היה עוסק במשכן ג' חדשים עשאוהו וג' חדשים קפלוהו אעפ"כ היו מליצין אחריו ואומרים הרי נעשה לא היה משה אומר שישרה שכינתו אצלנו והקב"ה נתכוון להעמיד המשכן בחדש שנולד בו יצחק אבינו לא עשה אלא כשהגיע אותו החדש אמר הקב"ה למשה "ביום החודש הראשון תקים את המשכן" אותה שעה אמרה רוח הקודש "תאלמנה שפתי שקר" אותם שמליצים אחר משה לא עשה אלא כיון שאמר האלהים למשה שיקים את המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד וא' ממלאכתו שנא' "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אל משה":

מסורת חכמים[עריכה]


ליצנות על משה בסיום מלאכת המשכן: