שמות רבה לה ה
<< · שמות רבה לה · ה · >>
ה. [ עריכה ]
ד"א "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים" מה כתיב למעלה (שמות כה, ג): "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת"
- "זהב" -- זו בבל שנאמר (דניאל ג, לב): "הוא צלמא ראשה די דהב טב"
- "וכסף" -- זו מדי שנאמר "חדוהי ודרעוהי די כסף"
- "נחושת" -- זו יון שנאמר "מעוהי וירכתיה די נחש"
אבל "ברזל" אין כתיב כאן; לא במקדש ולא במשכן. למה? שנמשל בו אדום שהחריבו בהמ"ק. ללמדך שמכל המלכיות יקבל הקב"ה דורון לעתיד לבא חוץ מאדום.
- והרי בבל אף היא החריבה אותו? אלא על שלא קעקעה אותו. אבל אדום מה כתיב בה: (תהלים קלז, ז): "האומרים ערו ערו עד היסוד בה" עד עכשיו היסוד בה לפיכך לא נכתב ברזל במשכן ובמקדש שמשולין בו אדום.
וכן אתה מוצא לע"ל שכל האומות עתידין להביא דורון למלך המשיח.
ומצרים מביאה תחלה וכסבור שלא לקבל מהם ואומר לו הקב"ה אכסניא נעשו לבני במצרים שנאמר (תהלים סח, לב): "יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים" מיד מקבל מהן.
נשאה כוש קל וחומר ומה מצרים ששעבדו בהן קבל מהם אנו שלא נשתעבדנו בהן על אחת כמה וכמה. מיד כוש תריץ ידיו לאלהים.
מיד כל המלכיות שומעות והן מביאות שנאמר (תהלים סח, לג): "ממלכות הארץ שירו לאלהים".
ואח"כ מלכות אדום נושאת ק"ו בעצמה ואומרת ומה הללו שאינן אחיהם קבלו מהם אנו עאכ"ו ואף היא מבקשת להביא דורון למלך המשיח ואומר לו הקב"ה (תהלים סח, לא):
"גער חית קנה" שכולה חיה מן הקנה. דבר אחר: "געור חיה" הדרה בין הקנים שנאמר (שם פ, יא) "יכרסמנה חזיר מיער".
"עדת אבירים בעגלי עמים" -- אותה שאוכלת שמנן של עמים ובאה בכחו של אברהם ואומר מהם אני עשו בן יצחק בן אברהם.
"מתרפס ברצי כסף" -- אע"פ שחטא אדם וכועסת עליו מתרת את הפס ונוטלת את הכסף והיא מתרצה לו.
ומהו "בזר עמים קרבות יחפצו"? שהיא מפזרת לישראל מתלמודה של תורה ומכנסת אותן במה שיצר הרע חפץ בו. דבר אחר: "בזר עמים קרבות יחפצו" -- שפיזרו את ישראל מן העולם. דבר אחר: "בזר עמים" -- שעשו את ישראל זרים לי והם מביאין קרבנות: