שמות רבה לא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יא.    [ עריכה ]
ד"א "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי" הה"ד (משלי כח, ח): "מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יִקְבְּצֶנּוּ" יש אדם שהוא עשיר ומלוה ברבית ומכנס ממון הרבה והוא מת בלא בנים וכל הממון שלו נכנס לטמיון מה המלך עושה באותו ממון בונה בימסאות ומרחצאות ואיצטבאות ובתי כסאות כדי שיהא לצרכי העניים הוי לחונן דלים יקבצנו. ד"א "מרבה הונו בנשך" זה עשו הרשע שהוא מלוה בנשך ותרבית ולמי הוא מכניס כל הממון לישראל שנאמר "לחונן דלים" ונאמר (יחזקאל לט, י): "ושללו את שֹׁלְלֵיהֶם ובזזו את בֹּזְזֵיהֶם" לפיכך הזהיר הקב"ה את ישראל שלא ילוו ברבית כדי שלא יאכלו אחרים את נכסיהם הרי "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי":