שמות רבה לא ז

ז. [ עריכה ]
"אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" א"ל האלהים אם חייב הוא לך אף אתה חייב לי שנאמר (דה"ב ו, לו): "כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא" שני דברים יש כאן "חבול תחבול" לימדך הכתוב שהוא נוטל יתד של מחרישה השכים הוא השיבו כתוב אחד אומר "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" וכתוב אחד אומר (דברים כד, יג): "וכבוא השמש" אמור מעתה שאתה צריך להחזיר לו במה שיישן שאמר הכתוב "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ" ובבקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה וכן אתה אומר בפועל (שם כד, טו) "ביומו תתן שכרו" למה "כי עני הוא" ואומר "כִּי הוּא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ" שאין לו "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" והוא יושב כל הלילה ויהא צנה פוגעת בו והוא צועק אלי ואני עונה אותו שנאמר "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" שני דברים יש כאן דומין זה לזה בשכיר כתוב ביומו תתן שכרו כגון שהיה מהלך והחמור אחריו מכרו לו אלומה אחת ונתנה בכתפו והחמור בא בדרך אחר האלומה ומקוה לאכלה מה עשה לו אדונו קשר לו האלומה למעלה הימנו אמרו לו רשע כל הדרך רץ בשבילה ולא נתתה בפניו כך שכיר עמל ומצטער כל היום שהוא מקוה לשכרו ומוציאו ריקם וכן כתוב (דברים כד, טו): "ואליו הוא נושא את נפשו":