שמות רבה לא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ח.    [ עריכה ]

"וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" מה כתיב אחריו "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" ומה ענין זה לזה אמרו רבותינו מעשה באחד שהיה לו דין ובא אצל הדיין וזיכה אותו ובא ויצא אותו שנזדכה ואמר פלוני השופט אין כמותו בעולם אחר ימים היה לו דין ובא אצלו וחייבו יצא מלפניו ואמר אין דיין שוטה הימנו אמרו לו אתמול היה משובח והיום שוטה לכך הזהיר לך הכתוב "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" ואם קללת תבואתך אתה מקלל שנאמר "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" לכך נכתבו זה אחר זה וכן אתה מוצא כשהדיינין מתקללין התבואה מתמעטת שנאמר (רות א, א): "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ" לכך נאמר "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" לא תפריש מעשרות שלא כתקנן לא תפריש מעשר ואח"כ תרומה ולא מעשר שני ואח"כ מעשר ראשון לכך נאמר לא תאחר ואם הפרשתם כתקנן בנים זכרים אני נותן לך שנאמר "בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי" שבכורי ישראל במדבר היו כהנים שנאמר (שם, ה) "וישלח את נערי בני ישראל" וכשחטאו בעגל הוציאן הקב"ה והעמיד לוים תחתם שכן הוא אומר (במדבר ג, יב): "ואני לקחתי את הלוים תחת כל בכור" לכך נאמר "בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי":