שמות רבה לא א
א. [ עריכה ]
"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי" הה"ד (תהלים קיב, ה): "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט" אין בריה שאינה חייבת לאלהים אלא שהוא חנון ורחום ומוחל על כל הראשונים שנאמר (שם עט, ח) "אל תזכר לנו עונות ראשונים" משל לאחד שלוה מן דיוסטוס ושכחו לאחר זמן בא ועמד לפניו אמר לו יודע אני שאני חייב לך אמר לו למה הזכרת חוב הראשון כבר בטל הוא מלבי כך אדון העולם הבריות חוטאין לפניו והוא מסתכל שאין עושין תשובה והוא מניח להם ראשון ראשון וכשהם שבים באין להזכיר החוב שעשו בראשונה והוא אומר להם אל תזכרו ראשונות מנין אתה אומר שאם שב אדם ועשה תשובה אפילו יש בידו עונות הרבה הוא עושה אותן זכיות דכתיב (יחזקאל לג, יט): "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה" (שם לג, יט) "כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו". לכך הוא מזהיר על העני "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" לא תעמידנו ערום "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי" וכן דוד אומר (תהלים לד, יח): "צעקו וה' שמע":