שמות רבה א לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · א · לב · >>

הוסף ביאור

לב. [עריכה]

וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר קלט דרך אבות שלשה נזדוגו להם זווגיהם מן הבאר יצחק יעקב ומשה ביצחק כתיב (בראשית כד סב) ויצחק בא מבוא באר וגו' ועוד שנזדוגה רבקה לאליעזר למעין יעקב (שם כט, ב) וירא והנה באר בשדה משה וישב על הבאר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת והלוא הקדוש ברוך הוא שונא עבודת כוכבים ונתן מנוס למשה אצל עובד עבודת כוכבים אלא אמרו רבותינו יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש ובסר עליה והרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה וקרא לבני עירו ואמר להם עד עכשיו הייתי משמש אתכם מעתה זקן אני בחרו לכם כומר אחר עמד והוציא כלי תשמישי עבודת כוכבים ונתן להם הכל ונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה ולא ירעו את צאנו וביקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו לפיכך הוציא בנותיו. וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה מלמד שהיו מקדימות לבוא מפני פחד הרועים. וַיָּבֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם אפשר הוא כהן מדין והרועים מגרשים בנותיו אלא ללמדך שנדוהו וגרשו בנותיו כאשה גרושה כמה דאת אמר (שם ג, כד) ויגרש את האדם. וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁיעָן מלמד שישב להן בדין אמר דרך אנשים דולים ונשים משקות וכאן נשים דולות ואנשים משקים ויצילן לא נאמר אלא ויושיען רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר דבר של גלוי עריות באו לעשות עמהן ועמד משה והושיען נאמר כאן ויושיען ונאמר להלן (דברים כב כז) צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה מה להלן גלוי עריות אף כאן גלוי עריות ורבנן אמרי מלמד שהשליכו אותן למים והוציאן משה ואין ויושיען אלא לשון הצלת מים שנאמר (תהלים סט ב) הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש. וישק את צאנם מלמד שדלה משה להם והשקה את צאנם כשם שעשה יעקב לרחל. ותבאנה אל רעואל אביהן זה יתרו ולמה נקרא שמו רעואל שנעשה רע לאל. ויאמר מדוע מהרתן בא מכאן אתה למד שכל הימים באחרונה היו באות. ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרועים וכי מצרי היה משה אלא לבושו מצרי והוא עברי. דבר אחר איש מצרי משל לאחד שנשכו הערוד והיה רץ ליתן רגליו במים נתנן לנהר וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים ושלח ידו והצילו אמר לו התינוק אלולי אתה כבר הייתי מת אמר לו לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי הימנו הוא הצילך כך אמרו בנות יתרו למשה יישר כחך שהצלתנו מיד הרועים אמר להם משה אותו מצרי שהרגתי הוא הציל אתכם ולכך אמרו לאביהן איש מצרי כלומר מי גרם לזה שיבוא אצלנו איש מצרי שהרג. דָּלֹה דָלָה דליה אחת דלה והשקה את כל הצאן שהיו שם ונתברכו המים על ידו הדא הוא דכתיב וישק את הצאן צאננו לא נאמר אלא הצאן שאף צאן הרועים השקה ומה לנו שאף לנו דלה שהרועים השליכונו למים והוא הוציאנו. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹתָיו וְאַיּוֹ וְגוֹ' אמר להם סימן שאתם אומרות שדלה והשקה את כל הצאן זה מבני בניו של יעקב שעמד על הבאר והבאר מתברכת בשבילו. לָמָּה זֶה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ וְגוֹ' {קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם}שמא ישא אחת מכם ואין אכילת לחם האמור כאן אלא אשה ודומה לו (בראשית לט ו) כי אם הלחם אשר הוא אוכל מיד רצתה צפורה אחריו כצפור והביאה אותו ולמה נקרא שמה צפורה שטהרה הבית כצפור: