שיר השירים רבה א ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

[ד] ג (ג) רבי יודן ורבי עזריה - רבי יודן אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם על שנהגת עם שכינותי במדת הדין, ועמי במדת רחמים, אחריך נרוצה.

דאמר רבי ברכיה בשם רבי אלעזר נעשה בעשרת השבטים מה שלא נעשה בדור המבול. בדור המבול כתיב "רק רע כל היום" . ובעשרת השבטים כתיב (מיכה ב) הווי חושבי און ופועלי רע על משכבותם. הרי זה בלילה. בבקר מניין? "באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם", אותם לא נותר מהם פלטה, ומאלו נותר פלטה. באי זה זכות?

רבי יצחק פתר להו לשבח.

רבי אמר בזכות (יחזקאל יד) והנה נותרה בה פלטה. המוציאים אין כתיב כאן, אלא "המוצאים", בזכות הצדיקים והצדיקות הנביאים והנביאות שיעמדו ממנו.

אמר רבי חנינא נאמר בכרכי הים מה שלא נאמר בדור המבול. (צפניה ב) הווי יושבי חבל הים גוי כרתים. גוי שחייב כרת ובזכות מי ניצל? בזכות ירא שמים אחד שמעמידין בכל שנה ושנה.

רבי פתר ליה לשבח. "הווי יושבי חבל הים גוי כרתים" גוי שכרת ברית, כמה דאת אמר (נחמיה ט) וכרות עמו הברית.

רבי יהושע בר נחמיה משום רבי אחא אמר נאמר בשבט יהודה ובנימין, מה שלא נאמר בסדומיים. דבסדומיים כתיב (בראשית יח) וחטאתם כי כבדה מאד, אבל בשבט יהודה ובנימין כתיב: (יחזקאל ט) ויאמר אלי, עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד.

רבי תנחומא אמר כתוב חורי אית לן (איכה ד) ויגדל עון בת עמי וגו'.

אמר רבי תנחומא לא חלתה יד ליד, אותן לא פשטו ידיהן למצוות, אבל אלו פשטו ידיהם למצוות. (שם) ידי נשים רחמניות. כל כך למה? שיהיו לברות למו על שבר בת עמי.