שיר השירים פרק ו (כתיב מסורה)
אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך.
דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים.
אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים. {ס}
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות.
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן-הגלעד.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן-הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך.
ששים המהמלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר.
אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה. {ס}
מי-זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות.
אל-גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים.
לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב.
| שיר השירים |
|---|
| טקסט לא מנוקד |
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
| טקסט מנוקד: |
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
| ||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||