שיטה מקובצת על הש"ס/בבא קמא/פרק ז/דף פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: שיטה מקובצת | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף פג עמוד א[עריכה]

ואמר רבי יוסי בבל לשון ארמי למה וכו':    קצת קשה למאי מייתי הא דרבי יוסי דלא פריך מינה מידי. שיטה.

לשון סורסי:    זהו לשון סוריא או לשון הקדש או לשון יוני דמשום דהוו כבושים תחת ידי יונים הוה אמר הכי ואמר רבי יוסי וכו' דבבל נמי ביד פרס הוה. גאון ז"ל

חכמת יונית לחוד:    דחכמת יונית אסורה והאי חכמת יונית ברמיזה הוה. גאון ז"ל.

והרמ"ה ז"ל כתב בפרטיו דחכמת יונית היינו כגון אלה חוזים בכוכבים מודיעים לחדשים ע"כ.

וכתב הרב המאירי ז"ל וז"ל חכמת יונית אסורה ללמדה מפני שמושכת לבו של אדם והורסת הרבה מפנות הדת וקרובי מלכות שלהם מצד שהם צריכים בה לכמה דברים בטכסיסי מלכיהם שהיו נמשכים אחר חקירת החכמה עד להרבה ולא היו מקרבין כל כך אלא מי שהוא שלם בחכמות ודעתו צלולה בכל הדברים הותר להם ללמדה ואף החכמים השלמים שכבר מלאו כריסם בשר ויין רצה לומר התורה ותלמודה וסודות מצוותיה אין לך קרובים למלכות יותר מהם והרי נאמר בי מלכים ימלוכו מותר להם ללמדה כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט. ע"כ.

מדרכי האמורי שהיו מספרין על פני המסתפר מאוזן לאוזן להיות מצוינין בתספורת שלהן בין שאר העממין וכל עם שהוא מכוון לכך הרי הוא בכלל חוקי העמים ואסור להתנהג בכך אלא לקרובי מלכות שלא יהיו אצל המלכים כמו שנשתנו מנהגיו בדבר שאין צד אמונה סובבת בו. הרב המאירי ז"ל.

וזה לשון גאון ז"ל המספר קומי שמסתפרין לפנים כנגד המצח ומגדלים שער לאחור כנגד העורף יש בו משום דרכי האמורי דמיחזי כמגדלי בלורית. עוללה לשון בכיה. ע"כ.

של בית רבן גמליאל התירו לספר קומי מפני שהיו קרובים למלכות:    ואף על פי שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין יש לומר דראשונים לא גזרו על קרובים למלכות. ה"ר ישעיה ז"ל.

(חו"מ תט"ז) רבי אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים וכו':    ואליבא דתנא קמא דמתניתין ליכא אלא מלקות משום ולא תשים דמים בביתך ואליבא דרבי אליעזר הגדול איכא משום ארור דהיינו שמתא. ה"ר יהודה ז"ל.

וכי האי גוונא הא דאמרי בעלמא פתו פת כותי לפי שהחרים עזרא וכל סייעתו שהם אנשי כנסת הגדולה החרימו הכותיים כדי שלא יתחתנו ישראל עמהן ושלא יאכלו את פתם אפילו בחותי חתויי דמשתרי פת שאפאו גוי אבל פת שאפאו כותי יש בו חרם ואסור ליהנות ממנו. ה"ר יהונתן ז"ל.

ולענין פסק כתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וזה לשונו רבי אליעזר הגדול אומר כל המגדל כלבים וכו'. ודוקא בדלא קטיר. ולא תימא הני מילי היכא דיכול לאזוקי אלא אפילו היכי דשקילי ניביה וטופריה נמי אי קטיר ליה בשלשלת שרי ואי לא אסור וחיישינן דילמא נבח באתתא דמעבריה ואגב ביעתותה מפילה הילכך אי קטיר בשלשלת דחזיא דלא מצי מזיק לה ולא דחלת מיניה שרי ואי לא אסור דחיישינן דילמא לא ידעה דשקילי ניביה וטופריה ואגב ביעתתיה נאיד ולד וגרם לה לשכינה שתסתלק מישראל. ע"כ.

פחות משני אלפים וריבואות:    הכי גרסינן והם כ"ב אלף שכן היו מנין הלוים. ולא גרסינן משני אלפים רבואות דהא כל ישראל לא היו כי אם ששים ריבוא ואיך שרתה עליהם שכינה. ה"ר ישעיה ז"ל. אבל גאון ז"ל גריס לה וז"ל שני אלפים רבבות מישראל כמו שהיו בדור המדבר בין נשים וטף אבל מהנהו דהוו מבן עשרים ומעלה לא הוו אלא ששים ריבוא. ע"כ.

שדי אחיזרי:    שמעתי לשון חזרה הוא כאדם שאומר לחבירו טול טיבותך וזרוק לאחריך. גאון ז"ל.

שלושים ריס:    כלומר שלושים פעמים ר"ע אמות שהם שמונה אלפים ומאה אמות שהם ארבעה מילין ומאה אמות יותר כי המיל הוא אלפים אמה וכיון שהוא רחוק מן הישוב ארבעת מילין מרווחין ליכא למיחש תו ליונים שיש להם בעלים דכולי האי אינם מרחיקין עצמן משובכיהן. ה"ר יהונתן ז"ל.

הא תניא ובישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס:    תימה דהא סיפא דההיא דאין פורסין היא ובלא פירוקא דאביי תיקשי ליה סיפא לרישא. וי"ל דאי לאו פירוקא דאביי הוה אמינא דהא דקאמר ברישא דרחוק משלושים ריס יפרוס היינו במדבר דכיון דמרחיק מן הישוב יוני היישוב בשלשים ריס כרסייהו מליין דאין הולכין לשוט במדבר והא דאמר בסיפא אפילו מאה מיל היינו בישוב דלאחר שמלאו כריסם הולכים לשוט ביישוב אבל לפירוקא דאביי דאמר כרסייהו בחמשים אמה מליין אם כן רישא דקאמר שלשים ריס לשוט קאמר ואם כן סיפא במאי מיתוקמא בדגוי דאף על גב דגזל גוי אסור הכא בישראל גופיה ליכא איסורא אלא משום דרכי שלום ולכך בגוי שרי לגמרי. ה"ר ישעיה ז"ל.

וכן כתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וז"ל שמעינן מינה דלא מחייב לארחוקי משובכיה דגוי ע"א משום גזל גוי ולא מידי. ע"כ. אבל הרב המאירי ז"ל כתב וזה לשונו זה שהתרנו במשנה לפרוס נשבין ליונים בריחוק שלשים ריס לשובכי העיר יש צדדים שהוא אסור אפילו עד מאה מיל כגון שהיה משובך זה עד מקום פרישתו ישוב שובכים שהן נעתקים משובך לשובך עד כמה. ושמא תאמר מכל מקום יאסר משום שובכין אלו שביניהן תפתר בשהשובכין של גוים עובדי אלילים והטלסמאות שאינן נכללין תחת גדר שום דת בעולם שכגון אלו אין אנו מצווין בשמירתן או שהן של הפקר או שהן שלו. ע"כ.

סליק פרק שביעי

( ראה בהמשך דברי השיטה בדף פ"ג בפרק הבא כאן - ויקיעורך )