שיחת קטגוריה:שמות כ ב
מה פשר הטעם הכפול ב"אֱלֹהֶ֑֔יךָ"?
- זה כנראה טעם עליון וטעם תחתון. הטעם העליון הוא לקריאה בציבור, והתחתון לקריאה ביחיד. נחום - שיחה 15:45, 27 ביולי 2012 (IDT)
זה שני פסוקים ולא אחד[עריכה]
לצוות ויקיטקסט היקר, שלום רב. :-)
בדף הנוכחי כתוב כך:
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
אלה שני פסוקים ביחד.
בתנ"ך הוצאת קורן ירושלים, כתוב כך:
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" זה ספר שמות, פרק כ, פסוק ב.
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" זה ספר שמות, פרק כ, פסוק ג.
אז חוברו כאן בעצם שני פסוקים - ב,ג. והכל נקרא 'פסוק ב'.
זה דבר אחד. אבל... זה גם יצר טעות נגררת. (אין דבר, היא נגררת אבל רק עד סוף הפרק, וזה פרק בן 23 פסוקים בסה"כ). הטעות הנגררת היא בסימון של הפסוקים:
"לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ" בתנ"ך מופיע הפסוק בתור 'פסוק ד', וכאן הוא מופיע בתור 'פסוק ג'.
"לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי" בתנ"ך מופיע הפסוק בתור 'פסוק ה', וכאן הוא מופיע בתור 'פסוק ד'.
וכן הלאה. כלומר, המיספור של הפסוקים הבאים, הוא מקדים באחד. יש צורך 'לאחר' אותו בצעד אחד.
הפרק הזה כולל את עשרת הדיברות, לכן זה היה חשוב, ומצאתי לנכון להעיר.
כל טוב. :-)
- תודה על הערתך! התשובה בקיצור הוא שיש הבדל בין נוסח הטעמים בדפוסים הישנים (כולל הוצאת קורן) לבין כתבי־היד של המסורה הטברנית הקרובים לכתר ארם צובה (שמופיע לדוגמה במהדורות ברויאר ודותן ו"מקראות גדולות הכתר").
- להמחשה של שתי השיטות ראה נא בטבלאות אלו לעשרת הדברות בפרשת יתרו ולעשרת הדברות בפרשת דברים. פירוט נוסף נמצאת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה לשתי הפרשות (יתרו, ואתחנן). Dovi (שיחה) 18:47, 3 בפברואר 2013 (IST)
דיווח על טעות[עריכה]
מצב טיפול: טופל
יש שני פסוקים בחלוקה לפסוק אחד אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא יהיה לך אלהים אחרים על פני דווח על ידי: 2A01:6500:A038:5686:875A:CBA5:220:84B0 13:27, 31 בינואר 2022 (IST)
- על פי המסורה, המצויה בכתה"י העתיקים של המקרא, בחלוקה לפסוקים, שניהם פסוק אחד, פסוק ב. בברכה,--נחום - שיחה 09:48, 1 בפברואר 2022 (IST)