שיחת משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר משלי/א

פיסוק הטעמים בפסוק כ"א

שלום רב מאוד!!

אצלכם בספר משלי פרק א פסוק כא כתוב:

בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א    בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר    אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃

אצלי בתנך הוצאת "דני-ספרים" יש אתנחתא מתחת למילה "שערים".

מה גם, שזה נאה מאוד הגיוני. (פסוק די ארוך בלי אתנחתא?)

האם יש לתקן?

בכבוד רב יוד גימל

יוד גימל שלום!

טעמיהם של ספרי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים) שונים מאד מהטעמים של שאר כ"א הספרים.

על פי כללי הטעמים של ספרי אמ"ת, לא האתנחתא היא המפסיק העיקרי בפסוק, כי אם ה"עולה ויורד" (ה"מהפך" המופיע מעל התי"ו ב"תקרא" נקרא "עולה", וה"מרכא" המופיעה מייד לאחריו מתחת לרי"ש נקרא "יורד", ושניהם יחד מהווים טעם אחד).

בדקתי בתנ"ך מהדורת "חורב" שברשותי ויש "מרכא" ולא "אתנחתא" בתיבת "שערים".

זה דווקא הגיוני מאוד לפי כללי הטעמים של ספרי אמ"ת.

בברכת גמר חתימה טובה, נחום - שיחה 11:36, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה נחום ושלום "יוד גימל",

הטעם המפסיק הגדול בחשיבותו אחרי "עולה ויורד" הוא בדרך כלל אתנחתא, אבל לפעמים במקום אתנחתא בא רביע, במיוחד כאשר החלק הנשאר הוא קצר (כמו בפסוק הזה "אמריה תאמר" שתי תיבות). כך הוא בגירסה המשותפת של כתבי היד (כתר ארם צובה ובכתי"ל). אבל הסתכלתי גם במספר דפוסים, ויש בחלקם נוסח אחר (כמו שקורה לעתים ובטעמי אמ"ת במיוחד). בחלק מהם הפסוק מחולק באופן אחר, כאשר תיבת "בעיר" שייכת לחלק השלישי ולא לשני, ואכן אצלם יש אתנחתא בתיבה "שערים". הכי מוזר הוא דווקא פיסוק הטעמים לפסוק זה במהדורת קורן. בכל מקרה במהדורה הזאת מביאים את גירסת כתבי היד, אבל ייתכן שאוסיף כאן תיעוד לנוסח השונה שבדפוסים. תודה על עינך הבוחנת, Dovi (שיחה) 12:33, 28 בספטמבר 2014 (IDT)