שיחת ביאור:משנה תרומות פרק ה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כשם שהותירו החולין - כך הותירה התרומה?![עריכה]

"סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן, והותירו - כשם שהותירו החולין - כך הותירה התרומה, ואסור. "

איך ייתכן שאדם יטחן חיטה והכמות שלה תגדל?!
המשקל בוודאי לא יכול לגדול (חוק שימור החומר).
גם הנפח לא גדל, להיפך, הנפח של קמח קטן יותר כי יש פחות רווח.
אולי הכוונה שיש גרגרים שנשארו דבוקים לאבני הריחיים והם מצטרפים לחיטה הטחונה? אבל הגרגרים האלה הם חולין ולא תרומה:
איך ייתכן שהחולין והתרומה יגדלו באותו יחס? --אראל סגלשיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ו 07:46, 21 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
אולי קצרו את החיטה לפני גמר בישולה ומדדו אותה מיד, ואח"כ הבשילה ותפחה עד כדי שכשטחנוה כבר היתה יתירה במשקל. אמנם לכאורה קשה, שכל המשניות מדברות על מידות נפח, שכן סאה היא מידת נפח ולא מידת משקל. וצריך לומר שבכל זאת מדדו במשקל כפי ששוקל סאה חיטים, ולפ"ז שקלו גם קמח.--נחום - שיחה 08:28, 21 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]
"גם הנפח לא גדל, להיפך, הנפח של קמח קטן יותר כי יש פחות רווח." - אראל סגל אבי אמר לי, שחיטה הרבה יותר דחוסה מקמח, כך שלמרות שיש פחות רווחים הנפח גדל שטוחנים. --פלטי בן ליש (שיחה) 11:48, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]