שיחת ביאור:משנה מעשר שני פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעות שאינן ברשותו[עריכה]

במשנה ב:
"אין מחללין מעשר שני... על המעות שאינן ברשותו"
לעומת זאת, בפרק ג משנה ד מתואר מצב של חילול 'מרחוק':
"פירות בירושלים ומעות במדינה [והוא נמצא בירושלים], אומר: הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו; מעות בירושלים ופירות במדינה, אומר: הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם".
וייתכן שבמשנתנו, אין הכוונה למעות שנמצאות רק בעיר אחרת או בארץ אחרת, אלא למעות שנפלו לבור (כמו בתוספתא) או לים (ברטנורא), שכדי להציל אותן יצטרך להוציא יותר משווי המעות עצמן, ולכן כנראה שיעדיף לוותר עליהן. וצ"ע --אראל סגלשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט 09:37, 17 בינואר 2019 (IST)