שיחת ביאור:משנה כלאים פרק ח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ואדם מותר עם כולם[עריכה]

בסוף הפרק:

"ואדם מותר עם כולם, למשוך ולחרוש ולהנהיג"

אני רואה לנגד עיניי עבד, שמחברים אותו לעגלה למשוך אותה יחד עם סוס; או למחרשה לחרוש בה יחד עם חמור; או שמנהיגים אותו ומובילים אותו יחד עם בהמות (אולי כשבוי-מלחמה). ותמוה בעיניי, מדוע הדבר מותר, ובמה הדבר קל יותר מלחבר שור וחמור? --אראל סגלשיחה • ז' בטבת ה'תש"ף 21:44, 4 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

אדם הוא בר דעת, ולכן אין נוהגים בו ההלכות המיוחדות לבעלי חיים. על עבד עברי נצטווינו "לא תרדה בו בפרך", ואילו על עבד כנעני או שבויי מלחמה אין מניעה להעניש אותם בכל עונש שנראה לאדון להענישם. אם הדבר לא מוצא חן בעיניו, שיגיש תלונה לאו"ם על הפרת זכויות אדם; לבהמה לעומת זאת אין אופציה כזו, שכן היא אינה בת דעת.--נחום - שיחה 22:03, 4 בינואר 2020 (IST)[תגובה]