שיחת ביאור:משנה כלאים פרק ג

למשנה א: יתכן שההבחנה בין ערוגה מגודרת לבין ערוגה רגילה תלוי בשאלה מה יש מסביב לערוגה. ערוגה מגודרת היא מבודדת, ולכן ניתן לשתול בה ירקות רבים. אבל ערוגה המוקפת בערוגות נוספות - כלומר קטע אקראי בשדה ירקות בגודל אמה על אמה - אינה יכולה להכיל כל כך הרבה מינים, כי סביבה יש ערוגות נוספות. כלומר הממוצע בשדה ירקות, אפילו אם שומרים בו על אותם מרחקי זריעה, הוא קטן בהרבה, כי הירקות שבגבול הערוגה מתחלקים עם הערוגות השכנות.

אם נקבל את תיאור המשנה על מבנה הערוגה המגודרת, "ארבעה מכל רוח ואחד באמצע", ונניח שהשדה הוא ריבועי, בכל מגע בין שתי ערוגות נפסיד 4 ירקות. בחישוב פשוט יתקבל שמספר הגבולות המשותפים בשדה ריבועי שצלעו n הוא 2n²-2n, ולכן מס' הירקות בשדה ריבועי שצלעו n ערוגות הוא 13n²-4(2n²-2n)=5n²+8n. ככל שהריבוע גדל, הממוצע לערוגה שואף ל-5!

איפה כתוב "ארבעה מכל רוח"? אני רואה "ארבעה בארבע רוחות הערוגה", כלומר - אחד מכל רוח... --אראל סגל • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ט 16:16, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

וואלה! קריאה יפה, וגם היא מונעת מלהכנס לחישובים מתמטיים! תודה רבה! אני מתקן. Ahituvrs (שיחה) 20:03, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

חמישה זרעונים

תגובה אחרונה: לפני 4 שנים4 תגובות2 אנשים בשיחה

במשנה א:

"ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים - זורעים בתוכה חמישה זרעונים, ארבעה - בארבע רוחות הערוגה, ואחד - באמצע."

ואכן פשט לשון המשנה הוא שזורעים ממש חמישה זרעונים - אחד מכל מין. אמנם במשנה שבת ט ז נאמר: "זרעוני גנה, פחות מכגרוגרת. רבי יהודה (בן בתירא) אומר, חמישה. זרע קישואין, שניים. זרע דלועין, שניים. זרע פול המצרי, שניים". ומכאן שלא נהגו לזרוע זרע בודד ממין אחד, אלא לפחות שני זרעים. וצ"ע --אראל סגל • שיחה • ז' בטבת ה'תש"ף 22:31, 4 בינואר 2020 (IST)תגובה

אצלנו לא מדובר על מה שנהוג לזרוע אלא על הטענה שאם זרע בדיעבד אין בכך כלאים.Ahituvrs (שיחה) 13:41, 6 בינואר 2020 (IST)תגובה

ואם זרע שני זרעונים בכל פינה ושניים באמצע (סה"כ 10 זרעונים מ-5 מינים שונים), האם בדיעבד זה כלאים? --אראל סגל • שיחה • י' בטבת ה'תש"ף 04:46, 7 בינואר 2020 (IST)תגובה

כן. אם הערוגה היא של אמה על אמה אין לזרוע בתוכה יותר מחמישה זרעונים שונים, אחרת זה כלאים.Ahituvrs (שיחה) 09:25, 7 בינואר 2020 (IST)תגובה