שיחת ביאור:משנה דמאי פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדר-העניינים בפרק קצת משונה: לפי סדר הזמנים, היה ראוי קודם לדבר על הפטור שחל על פירות שהם עדיין בשדה (משנה א), ואז על הפירות בזמן הקניה (משנה ג), ואז על תהליך הפרשת הדמאי (משנה ד), ובסוף על המעשר השני שהופרש מדמאי (משנה ב). למישהו יש הסבר לסדר הנוכחי? --אראל סגלשיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ט 06:12, 5 בנובמבר 2018 (IST)

שאלה יפה. הסגנון של משנה ג דומה לזה של משנה א, והסגנון של משנה ד דומה לזה של משנה ב. מדובר בשני סוגים שונים של פטור מדמאי: במשנה א הפטור הוא כללי לכל סוגי הפירות המנויים שם, ובמשנה ג מדובר על פטור הנובע מהשימוש שהתכוונו לעשות בפירות או שעשו בהם. בהתאמה, משנה ב עוסקת בקולות כלליות על הדמאי שהופרש, ומשנה ד היא תקנות המתירות להשתמש בפירות למטרות מוגדרות עוד לפני שהפרישו את הדמאי. כלומר סדר הפרק אינו סדר הזמנים אלא סדר סוגי ההקלות: כלליות ואחר כך פרטיות. Ahituvrs (שיחה) 09:13, 5 בנובמבר 2018 (IST)