שיחת ביאור:לקוטי מוהר"ן א
מלכות[עריכה]
"אך מחמת שאור השכל גדול מאד, אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון, שהוא בחינת מלכות, כמו שכתוב (תהלים עב יז): "לפני שמש ינון שמו", ופירש רש"י: "לשון מלכות". וזה בחינת לבנה, כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש. וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום, אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל. ונעשה (ישעיהו ל כו): "אור הלבנה כאור החמה"."
המבאר כאן ביאר את המושג "מלכות" במשמעות מופשטת - "אמונה", "ענוה", "הסכמה להיות מקבל". ולענ"ד, המלכות היא כפשוטה - מנהיגות, רבנות ("מאן מלכי? רבנן").
אור השכל האלוהי חזק כמו אור החמה, ולכן אי אפשר להסתכל עליו ישירות. אולם, הרב - המנהיג הרוחני - משקף את אור השכל האלוהי בצורה מתונה ומעודנת, כמו שהלבנה משקפת את אור החמה. ועל הלבנה כבר אפשר להסתכל ישירות.
אולם יש שני סוגים של "לבנה" (= מנהיגות רוחנית):
- יש "לבנה" מצד הקדושה - מנהיגות רוחנית אשר מבטלת את עצמה לפני ה', כמו שהלבנה מבטלת את עצמה לפני החמה, וכל מטרתה היא לשקף את אור ה' בצורה המדוייקת ביותר; עליה נאמר (ישעיהו ל כו): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה";
- ויש "לבנה" מהצד האחר - מנהיגות רוחנית אשר שמה את עצמה ואת כבודה במרכז העניינים. ועליה נאמר (ישעיהו כד כג): "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד".
--אראל סגל • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ד 22:22, 23 בספטמבר 2013 (IDT)