שיחת ביאור:אסתר ד טז

על השאלה איך התירו מרדכי ואסתר לצום בפסח, אביא כאן ציטוט מפרקי דרבי אליעזר פרק נ, שם נראה שמרדכי עצמו התחבט בשאלה זו.

"אמרה לו: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" ואלו הן: י"ג וי"ג וט"ו. אמר לה מרדכי: והלא יום שלישי ים פסח הוא?! אמרה לו: הלא אתה ראש לסנהדרין, ואתה אומר דבר זה?! ואם אין ישראל, למי הפסח?! שמע מרדכי את דבריה ועשה ככל אשר צותהו, שנאמר "ויעבור מרדכי". מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה".

תּוֹלְדֹת אָדָם • שיחה • כ"ג ניסן ה'תשס"ט 16:22, 17 באפריל 2009 (IDT)

תודה, הוספתי. --אראל סגל 18:07, 17 באפריל 2009 (IDT)

וצומו עלי

אילן, לא הבנתי את דבריך:

• מי הטעה את מי ולמה?
• למה למרדכי להודיע לעם עליה? והאם לא הכירו וידעו כבר?
• איך מרדכי ידאג שהמלך ישב על כסאו?

יוסף יצחק-שיחה, י"ח באב ה'תשפ"א. 06:42, 27 ביולי 2021 (IDT)

שלום רב יוסף,

תודה רבה על השאלה. כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. האם אתה מוכן לעזור לי ולעבור על השינוים שאעשה כדי לראות את התיקונים. אני משנה את הסיפור בצורה חדה מאוד, ולכן אנשים שרגילים לסיפור המסורתי נדהמים ומתנגדים. כיוון שהבאור מופיע בפסוקים רבים, לפעמים צריך לקרוא את כל הבאורים ביחד כדי להבין את הפסוק הזה.

1. מאז שהמן עלה לגדולה הוא מנע ממרדכי להכנס עד בית הנשים ולדבר עם אסתר או הגי ישירות. אסתר ומרדכי מנהלים שיחה דרך התך, שומר הראש של אסתר שהיה שומר ראש של המלך, וייתכן שהוא נאמן למלך ומשרת כמרגל. השיחה חייבת להיות כזאת שהתך לא יבין וירוץ למלך, או להמן ויספר להם. לכן השיחה משתמשת ברמזים שרק אסתר ומרדכי מבינים. לדוגמא: כאשר מרדכי אומר: "אַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ", רק אסתר מבינה שהכוונה שהוא בסכנת מוות מיידי, כי מרדכי אימץ אותה לבת ואביה ואמה נפטרו מזמן. פעם אחת נאמר "וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי" (ברבים) למרות שרק התך הלך. ניתן להבין שאסתר שלחה מישהו נוסף, וכך ווידאו שהתך מעביר בדיוק את מה שאומרים לו.
2. נאמר על וושתי 'שהמלך רצה להראות את יופיה', כלומר אנשי העם לא ראו את המלכה. נאמר שהדסה נלקחה ואסתר הומלכה - כך שאף אחד לא ידע שהמלכה היא הדסה היהודיה. ועוד "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ב כ), וכך המן, עד המשתה השני, לא ידע שהמלכה אסתר היא יהודיה. מכל זה ניתן להבין שלא היה ידוע שהיא יהודיה. אם היה ידוע, היתה סכנה שיהודי אחד ילך ויספר להמן עליה (בלי להזכיר את יהודה איש קריות). אסתר פוקדת על מרדכי להודיע לעם כדי שהם יצומו ויתפללו למען הצלחתה. היהודים כבר התאבלו והתפללו לאלוהים שיציל אותם. אין ספק שאם היהודים ישמעו שהמלכה האהובה היא יהודיה הם לא יצומו אלא יחגגו, וכך יתפרסם הדבר והמן ישמע ויזהר ממנה. אסתר אמרה זאת כדי שהתך יחשוב שכולם יודעים ולכן אין סיבה להודיע למלך או להמן. אסתר אמרה לצום שלושה ימים ולילות בלי מים, כאשר ידוע שזה בלתי אפשרי לרוב העם. מכאן ניתן להבין שהיא התכוונה 'לא' להגיד לעם, ושהיא תבוא למלך עוד שלושה ימים בדיוק מהזמן הזה. ניתן להבין שכך היה כי מרדכי לא ענה לה 'הבנתי' או 'כן נעשה' - כי הוא לא רצה לשקר והתך יראה שהוא לא עושה את זה.
3. כדי ליצור מתח סיפרותי, הסיפור מציג כאילו שאסתר הסתכנה כשהלכה למלך ללא הזמנה. הרמז של שלושים יום מתכוון להזכיר למלך שייתכן והמחזור שלה התעכב בשבועיים וייתכן שהיא בהריון. אין ספק שהמלך לא יהרוג את יורש העצר שלו מאשתו האהובה. ניתן להבין שכך חשב המלך, כי הוא הציע לה עד חצי המלכות והכוונה לבנו, לא לאשתו השייכת לו. כאשר אסתר הזמינה את המן זה נראה הגיוני, כי ראש השרים יהיה העוצר לתינוק במידה והמלך ימות כאשר היורש יהיה צעיר. כלומר, אם לא היתה סכנה שהמלך יהרוג אותה, אז מה היתה הבעיה? לדעתי, הסכנה היתה אם אסתר תבוא והמלך לא ישב על כסאו ואז לא יהיה מי שיושיט לה את שרביט הזהב, המן ישמע שהמלכה באה, הוא ישמור שהיא לא תבוא למלך בלי שהוא נוכח. המן ידע שהוא שינה את פקודת המלך פעמים, וידע שהוא בן מוות אם המלך ימצא זאת.
4. איך מרדכי אירגן שהמלך ישב על כסאו? כידוע אסתר הודיעה למרדכי את הזמן המדויק - שלושה ימים מזמן השיחה ביניהם, לא בערב. מאז שהמן עלה לגדולה המן סגר את שער המלך לנכבדים וכולם היו חייבים לקרוא ולכרוע לפניו בשער המלך. המן עשה כעצת יתרו למשה, ורק דברים גדולים הובאו למלך - למעשה שום דבר. המלך היה משועמם מאוד ולכן הוא הלך לשתות עם המן. כיוון שהמן עבד בשער המלך, אסתר היתה יכולה לבוא בזמן העבודה שלו והוא לא היה נוכח. אם הוא היה נוכח אז המלך היה שואל אותו להסברים והעניין היה מסתבך. נאמר בהמשך שהקריאו למלך בלילה מספר דברי הימים של פרס. זה לא קרה במקרה. נראה שחרבונה עבד עם מרדכי, ומרדכי פקד עליו לארגן את הקריאה אודותיו, ומה להגיד למלך כאשר המן יבקש לתלות אותו, כי אין אפשרות ששומר ראש המלך הצמוד לו כל הזמן, ידע מה אמרה זרש להמן. נראה שגם לפגישה הזאת בין אסתר למלך, חרבונה אירגן שהמלך ישב על כסאו, ללא אורחים חשובים, ללא עבודה, וכנראה גם שם הקריאו לו סיפורי מלחמות על מלכים ונצחונות, אולי על זה שאסתר הצילה אותו משומרי הסף.

אשמח לעזור, אצטרך לעבור על כל הפרטים כמה פעמים כדי להבין הכל ותצטרך לפרט כמה שיותר בכל פרט. יוסף יצחק-שיחה, י"ט באב ה'תשפ"א. 19:43, 27 ביולי 2021 (IDT)

יופי. אשמח מאוד. נראה שאתה רגיש למילים שאינן ברורות, וזה מעולה. ilan sendowski 02:18, 28 ביולי 2021 (IDT)