שיחה:שולחן ערוך אורח חיים רמ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשוכי בנים מותרים[עריכה]

לא הבנתי את ההגיון. כל מקור הדברים הינו מהפסוק, וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא, והרי שמה עוד לא קיים מצות פו"ר? גם אם נניח שהפסוק מדלג על לידת בנות של יוסף, פשט משמעות הפסוק הינו ששני הבנים היו צריכים להיוולד מלפני הרעב, אפילו הראשון, אחרת הוא לא היה מוליד אותם, על אף שעל ידי כך לא היה מקיים פו"ר.
ועיין בחידושי הריטב"א בתענית יא א' אשר פירש את מאמר הגמרא כך: חשוכי בגדים (דהיינו אנשים שמולידים ילדים לא כשרים מלשון חושך) הם אלה שמשמשין מטותיהן בשנת רעבון, זאת אומרת, שאין היתר כלל עפ"י פירוש זו. ולא נפסק להלכה.--Roxette5 (שיחה) 14:25, 12 במרץ 2020 (IST)

עיין בתוס' שם ועיין עוד בב"ח --טרוצער (שיחה) 16:06, 12 במרץ 2020 (IST)
תודה. גם ראיתי שהבית יוסף בסימן תקע"ד העלה את השאלה והסיק שהדרש מיוסף אינו אלא אסמכתא בעלמא. אני אישית מצדד כפירוש שהובא בריטב"א, כי לשון "חשוכי בנים" באמת מאוד מוזר כדי לכנות אנשים שעוד לא קיימו פרו ורבו. דעתי האישית.--Roxette5 (שיחה) 21:45, 12 במרץ 2020 (IST)