שולחן ערוך יורה דעה תב א
שולחן ערוך יורה דעה · תב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב --
- אם בתוך ל' יום הגיעה השמועה אפי' יום ל' עצמו ה"ז שמועה קרובה וחייב לנהוג שבעה ימי אבלות מיום שהגיע השמועה וקורע ומונה ל' יום (מיום השמועה) (כך משמע מהרמב"ם ומנימוקי יוסף פא"מ ובמרדכי) לתספורת עם שאר דברים כללו של דבר יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה
- ואם שמע מיום ל' ואילך א"צ לנהוג אלא שעה אחת לא שנא שמע ביום לא שנא שמע בלילה שאם שמע בלילה ונהג מקצת אבלות בלילה שעה אחת עולה לו ואפילו שמע על אביו ואמו. והני מילי לענין גזירת שבעה אבל לענין גזירת שלשים נוהג על אביו ואמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו. וכן בשאלת שלום וליכנס לבית המשתה ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה. לפיכך אם באה לו שמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חדש אינו נוהג אלא יום אחד אף בגזירת ל':
מפרשים
(א) לפיכך אם כו' אלא יום אחד. כלומר שעה אחת:
כללו של דבר יום שמועתו כו'. מבואר בבית יוסף סימן זה בשם הרמב"ן דביום השמועה קרובה לא יניח תפילין כמו ביום הקבורה:
אבל לענין גזירת שלשים. פירוש מה שתלוי בשאר קרובים במנין שלשים דהיינו גיהוץ ותספורת זה נוהג באביו עד שיגערו כו' ומה שכתב ומונה מיום המיתה רצונו לומר דברים האסורים בי"ב חדש:
אינו נוהג אלא יום אחד. ואף אותו יום אמרינן מקצתו ככולו וכן ברמב"ן וכ"כ בא"ח סימן תקמ"ח:
אלא יום אחד. ר"ל שעה אחת אבל אם שמע שמועה בשבת שהוא כ"ט אז נוהג לאחר השבת שבעה ושלשים. רש"ל. וטעם לזה שאינו נוהג אבילות אחר השבת אע"ג דביום השבת התחיל והוא ביום השלשים דכיון שאינו מתאבל אבילות גמור באותו שבת רק בדברים שבצינעא על כן אין גזירת אבילות אחריו כך כתב ב"י בשם רשב"א וכ' הרמב"ן דבאותו שבת ורגל אסור בדבר שבצינעא כל אותו יום ולא אמרינן בזה מקצתו ככולו כיון שיש עליו חוב ליום שאחריו שעה אחת היאך נאמר שיפסיק מאבילות ויחזור לו:
(א) כללו: כתב הט"ז דמבואר בב"י בשם הרמב"ן דביום שמועה קרובה לא יניח תפילין כמו ביום הקבורה עכ"ל.