שולחן ערוך יורה דעה שה ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שה · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
נתן לו כלי שאינו שוה בשוק חמשה סלעים וקבלו הכהן בחמשה סלעים הרי בנוי פדוי (רמב"ם שם) והוא שישוה חמשה סלעים לשום אדם:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ה) נתן כו' עד פדוי. הוא לשון הרמב"ם ומ"ש והוא שישוה הוא לשון המחבר ע"פ מה שהביא בב"י דבריו אבל באמת דבריו דחוקים מאד גם מה שתי' הב"ק דחוק מאד גם דברי רבינו ירוחם בזה הם דחוקים אלא צ"ל דדעת המחבר כדעת הלכות גדולות דף קל"ט ע"ב דגריס אמר רבא לעולם דלא שוי ורישא דאמר אבי הבן וסיפא דקבליה כהן כי הא דרב כהנא פריק בסודרא אמר לדידי שוה ה' סלעים אמר רב אשי ולא אמרן אלא גברא רבא כרב כהנא דידע למחולי אבל כ"ע לא ש"מ כל היכא דקבליה כהן בנו פדוי וכן הלכה עכ"ל והשתא אתי שפיר הא דקתני בבריית' סתמא עגל זה בה' סלעים לפדיון בני דאלו לדעת הב"י וסייעתו ה"ל לפרושי דמיירי במה שדרכו להתייקר וזה ברור ודוק:
ט"ז - טורי זהב
נתן לו כלי כו'. סעיף זה הוא ל' הרמב"ם עד בנו פדוי והש"ע הוסיף וכתב והוא שישוה כו' לתרץ קושית הר"ן על הרמב"ם הביאם ב"י מסוגיא דפ"ק דקדושין (דף ח') דתניא עגל זה לפדיון בני עד להתייקר בו אם לאו עכ"ל וכתב ב"י דנראה לו דסבר הרמב"ם דכל השוה ה' סלעים לשום אדם אע"פ שלכהן הזה אינו שוה ה' סלעים יכול לקבלו בה' סלעים והא דאמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא כו' היינו לומר דאי לשום אדם אין שוה ה' סלעים לא מהני מאי דאמר רב כהנא לדידי שוה לי ה' סלעים והכי פירושו לא אמרן אלא כגון סודרא דלרב כהנא ודכוותיה שוה לפעמים ה' סלעים אע"פ שלכל אדם אינו שוה כל כך יכול רב כהנא לומר לדידיה שוה ה' סלעים אבל כ"ע כלומר מלתא דלכ"ע אינו שוה ה' סלעים לאו כל כמיניה וזה שכתב הרמב"ם כל שאינו שוה בשוק כלומר אבל לקצת בני אדם שוה ה' סלעים וקבלו הכהן בה' עכ"ל וזהו שכתב כאן דאין שוה ה' סלעים לשום אדם ותמהתי על פה קדוש דמאור עינינו יאמר כן וכ"ש לקבוע הלכה כן דלפי פירושו קשה למה ליה לתלמודא לומר דהכהן קבלה עלויה הא אפי' בשותק סגי כיון דעל כל פנים שוה לשום אדם ואין לומר דהגמ' מוכיח דצריכה אמירה כן מדאמר רב כהנא לדידי שוה ה' סלעים הא ע"כ רב כהנא לא על עצמו אמר כן לפי פירושו של הב"י דהא אין צריכין שיהא שוה לו ה' סלעים אלא אפי' אם אין שוה לו רק לאחרים סגי אלא ע"כ דה"ק לפי פירושו לדידי וכיוצא בו דהיינו גברא רבא שוה ה' סלעים א"כ כל שידוע לנו שהוא שוה לשאר אדם בחוץ אין צריכין אמירה כלל ושום קבלה ואין ראיה מדרב כהנא שהוא לא בא אלא לגלות שדבר זה הוא לשאר אדם כמוהו ומלבד הלחץ הגדול זו הדחק שלפי פירושו במ"ש בגמ' אבל כ"ע דהיינו אבל אם לכ"ע אינו שוה כו' זו דרך דרש ודחוקה היא מדרך הפשוטי הסלולה לכל ומי הכניסו לרמב"ם לפרש כן הפשט ולזוז מן הפשוטי שיהיה שוה לו דוקא והיותר קשה לפי פירושו תירץ דברי הרמב"ם דהיינו במה שכתב הרמב"ם שאינו שוה בשוק נתכוין אבל שלא בשוק שוה לשום אדם ומה נעשה בדברי רבינו הטור שלא כתב כן אלא כתב ואם נתן לו חפץ בה' סלעים והכהן קבלו בכך בנו פדוי אפי' אינו שוה כל כך עכ"ל משמע לשום אדם אינו שוה כ"כ. ומו"ח ז"ל פי' דברי הרמב"ם וטור דסבירא להו דכשהאב אומר הילך חפץ זה כו' וע"ש ודרכו יותר דחוקה מדרך הבית יוסף דא"כ לא היה כל משא ומתן הגמ' בזה לצורך כלל אלא דעל מה שהקשה המקשן אם אינו שוה ה' סלעים אמאי בנו פדוי כשאומר עגל זה בחמשה סלעים היה לו לומר דמש"ה פדוי כיון שאמר האב בהדיא חמשה סלעים ולרב כהנא לא דמי שהוא היה צריך לומר לדידי שוה לי כיון שהאב לא אמר כלום משא"כ אם האב אומר בפירוש ותו דלפי דבריו יש חילוק בין הך דעגל בחמשה סלעים ובין דרב כהנא ואנו רואין שהגמ' מייתי עלה ההיא דרב כהנא גם החילוק שבין סודר לשאר חפצים שכתב לא ניתן להכתב לפענ"ד. ונלע"ד דהרמב"ם וטור הוקשה להם על מ"ש בגמ' וכגון שקבלה הכהן היה לו לומר וחזי ליה לדידיה חמשה סלעים דהא עיקר התירוץ הוא מחמת זה כדמסיק מזה דרב כהנא וכיון שרוצה התרצן לנקוט ההיתר היה לו לנקוט כמות שהוא אלא ע"כ דה"ק שקבלה הכהן בה' סלעים אע"פ שלא שוה כן מ"מ אמר שהוא מקבלו בה' סלעים ומייתי ראיה מדרב כהנא שאמר לדידי חזי ה' סלעים וזה גרע מאומר שמקבלו אפי' אינו שוה כיון שאומר שמקבלו בשביל ששוה בעיניו על כן צריך שיהיה ודאי שוה כן לדידיה כדאמר רב אשי והא דמייתי ראיה מדרב כהנא כי היכי דהתם אע"פ שאינו שוה ה' סלעים מ"מ פדוי כיון ששוה לו כן ה"נ בקבלו בפירוש אע"פ שאינו שוה דמועיל כן נ"ל בדעתם:
באר היטב
(ד) שישוה: ודעת הט"ז והש"ך משמע שאפי' אינו שוה לשום אדם כיון שהכהן מקבלו בפירוש בעד ה' סלעים ה"ז פדוי ע"ש.