שולחן ערוך יורה דעה רסז לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

בכל אלו אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון בכוונה.

לפיכך אם כוון לזרוק אבן בבהמה ונפלה בעבד וחתכה אצבעו או הפיל שינו -- אינו יוצא לחירות. וכן אם הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין עובר שבמעיה -- אינו יוצא לחירות. שהרי לא ידע דבר שיתכוון לו.    אבל אם היה רבו רופא ואמר ליה "כחול עיני" וסימאה -- יוצא לחירות שהרי כוון לאבר.

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(מו) עד שיעשה האדון בכוונה. ודעת התוס' ס"פ כיצד הרגל ובפ"ק דקדושין (דף כ"ד ע"ב) דא"צ כוונה וכן נראה דעת הרא"ש וכן מסקנת הטור עב"י וב"ח:
 

באר היטב

(ל) בכוונה:    ודעת התוספות דא"צ כוונה וכן נראה דעת הרא"ש ומסקנת הטור. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש