שולחן ערוך יורה דעה רנז יא

המניח מעות להרויח לתלמוד תורה וממנה אשתו עליהם לתת הריוח למי שתחפוץ אינה יכולה להפקידם ביד אחר אפי' הוא כרבי חנניה בן תרדיון אבל אם המתנדב מינה עליהם חבר עיר יכול החבר עיר להפקידם ביד אשתו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כ) אינה יכולה להפקידם כו'. דאין רצונו שיהא פקדונו אלא ביד אשתו דוקא דכל היכא שהשליח משנה מדעת המשלח בטל השליחות מכל וכל. שם:

אבל אם המתנדב כו'. משמע שיש חילוק בין אשתו לחבר עיר דבענין ההוא שאשתו אינה יכולה להפקיד ביד אחר החבר עיר יכול להפקיד וזה אינו גם מה שסיים להפקידם ביד אשתו משמע הטעם ע"פ מה שאמרו דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד וזה ג"כ אינו דמהרי"ק כתב שם באשה שהפקיד בעלה איזה סך בידה ומן השבח תעשה כפי שתרצה והפקידה הממון ביד אחר שעשתה שלא כדין כי לא השליט הבעל רק אותה דוקא והקשה ע"ז ממעשה דרב יוסף שנשלח לו ממון כדאי' בס"פ החובל במעשה דפומבדיתא ור"י היה שם חבר עיר והפקיד' אצל אחר והטעם כיון דאתי הממון על דעת רב יוסף יכול לעשות בו מה שיהיה רוצה כ"ש להפקידו ביד אחר וא"כ ה"נ הרי פירש הנותן שהכל תלוי בה ואדעתא דידה מסר ל"ד כלל דהתם כל דאתי ע"ד דרב יוסף אתי אבל הכא נהי דהשליטה המת על השבח מ"מ על הקרן לא השליטה לעשות כן ואין רצונו שיהיה הקרן אלא ביד אשתו אפילו אם האחר הוא חסיד גדול וכיון ששינתה בטל אותו המינוי שמינתה לאחר כך הם דברי מהרי"ק שם נמצא שאין חילוק בין אשתו לחבר עיר אלא דאם השליט שום אדם על הקרן ויעשה מה שירצה בריוח אין כח בידו להפקיד הקרן ביד אחר כי אם הריוח אבל אם השליט אותו שיעשה גם עם הקרן מה שירצה כ"ש יש לו רשות להפקיד ביד מי שירצה לשום אדם בעולם ובהא לחוד תליא מילתא ודברי השו"ע כאן שלא בדקדוק ובלבוש נמשך אחריו וכתב הטעם בחבר עיר לפי שהוא טרוד ובודאי לא יעסוק הוא בזה וברור הוא שלא עיין בתשובת מהרי"ק סי' ז' שהוא המקור לדין זה:

באר היטב

עריכה

(יב) חבר: והט"ז כתב שאין חילוק בין חבר עיר לאשתו אלא דאם השליט שום אדם על הקרן ויעשה מה שירצה בריוח אין כח בידו להפקיד הקרן ביד אחר כי אם הריוח אבל אם השליט אותו שיעשה גם עם הקרן מה שירצה כ"ש שיש לו רשות להפקיד ביד מי שירצה לשום אדם בעולם ובהא לחוד תליא מילתא ודברי הש"ע כאן שלא בדקדוק הם עכ"ל (ובנה"כ השיג עליו וכ' דבמהרי"ק משמע להדיא שיש חילוק בין חבר עיר לאשתו ע"ש).

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}