שולחן ערוך יורה דעה רלט יד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלט · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אמר שבועה שלא אוכל בשר עשרים יום וחזר ואמר שבועה שלא אוכל בשר כ"ב יום יש מי שאומר שאסור בבשר שנים וארבעים יום ואינו נראה לי אלא אינו אסור בבשר אלא כ"ב יום:
- הגה: ודוקא במוסיף בנדר שני על נדר ראשון אבל אם אמר ב' פעמים עשרים יום ודאי לא כוון לימים הראשונים דאם כן נדרו למה לי ואסור בבשר מ' יום (כן דקדק מסוגית הגמרא פ"ב דנדרים) ואפילו אם מוסיף על נדרו י"א דאין עולים לו ימים הראשונים רק אם נדר ב' הנדרים ביום אחד (סברת התוספות פ' הריני נזיר ומרדכי סוף הל' אבלות) אבל אם כבר התחיל למנות עשרים יום הראשונים ואח"כ נדר כ"ב יום אין מנין הראשון עולה לו כלל ואסור בבשר מ"ב יום וראוי לחוש לזה ועיין לעיל סוף סימן רי"ז עוד מזה:
מפרשים
(ל) ודוקא כו' אבל אם אמר שתי פעמים כו'. כן דקדק הרב בד"מ מסוגית הש"ס פ"ב דנדרים דף י"ז דקי"ל כשמואל דאם אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום צריך לנהוג ב' נזירות וה"ה לנדרים ושבועות אלא שהמרדכי כתב סוף הל' אבילות והתוס' פרק הריני נזיר דאין נזירות חל על נזירות אלא בנודר שניהם ביום אחד דזהו ודאי דעתיה על ב' דאם לא כן נדר ב' למהלי ומשמע אבל נדר נזירות שלשים יום ואח"כ נדר נזירות ארבעים יום שלשים יום הראשונים עולים למנין כו' מאחר דמוסיף בנדר השני נזירות וא"כ ה"ה בנדר אם הוסיף בנדר הב' דעולין לו לימי נדר הראשון למנין שני ודוקא בנדר הב' נדרים ביום א' אבל אם מנה מקצת נדר הראשון תחלה ואחר כך נדר השני אינו עולה לו כך משמע התם בתוס' ומרדכי ע"ש עד כאן לשון ד"מ אבל לפענ"ד אין ראיה דדוקא בנזירות הוא דקי"ל כשמואל וכדמשמע במתני' דקתני יש נדר בתוך נדר כיצד אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום כו' ולא נקט הכי בנדר גופא (והא דפתח בנדר וסיים בנזירות היינו משום דנזיר נמי נדר מקרי כמ"ש התוס' שם) אלא דוקא בנזירות דינא הכי וכדכתב הר"ן שם דנפקא לן מקרא בש"ס מנזיר להזיר דנזירות חל על נזירות וקרי להאי גוונא נדר בתוך נדר לפי שהנזירות שניה חלה בתוך זמן הראשונה אלא שא"א לו שימנה אותה עד שימנה את הראשונה דאם איתא דלא חיילה בשעת נדר היאך תחול לאחר מכן והרי אינו נודר באותו זמן וכיון דלא חיילה השתא לא חיילה נמי בתר זימנא אלא ודאי מהשתא הוא דחיילה עד כאן לשונו. אבל בנדרים ליכא למימר הכי. א"נ כמ"ש התוס' שם וז"ל ק' אמאי שבק סתם נדר דפתח ביה וי"ל משום דבנדרים לא משכח נדר בתוך נדר כו' דבשלמא התם בנזירות כו' י"ל דשאני נזירות הואיל ואית ליה קיצותא ל' יום כו' וזה נראה דעת הב"י במה שהשיג על הטור וז"ל משמע לי דבכ"ב יום סגי דע"כ לא אמרו באומר הריני נזיר הריני נזיר דמונה ב' נזירות אלא משום דאין נזירות פחות מל' יום כו' כלומר אבל בעלמא אין נדר בתוך נדר ודלא כהרב בד"מ שכתב ודבריו צ"ע מה בכך דאין נזירות פחות מל' יום מ"מ למה לא יעלה מנין הא' לב' נזירות ואפשר דדעתם דאין נזירות חלים זה על זה רק במוסיף יום א' כגון שאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר והוא דעת רב הונא בש"ס אבל הוא דלא כהלכתא דהא שמואל פליג התם וכוותיה פסק שם האשר"י עכ"ל והדבר פשוט שאין דעת הב"י כן מכמה טעמים ואין להאריך אלא כוונת הבית יוסף כמ"ש והוא נכון גם בעט"ז השמיט מ"ש הרב דאם אמר שתי פעמים עשרים יום אסור בבשר מ' יום ואדרבה כתב שגם הטור סבירא ליה דדוקא כשהוסיף ימים בשניה על הראשונה אומרים כן אבל אם אינו מוסיף דהוי ממש דומיא דנזירות זהו מה שמעטיה רחמנא בנזיר להזיר דדוקא בנדר (כלומר בנזירות) אמרי' כן ולא בשבועה (או נדר שאינו של נזירות) עכ"ל ואפילו אם נפשך לומר דדוקא באומר הריני נזיר היום או הריני נזיר ל' יום וחזר ואמר הריני נזיר שלשים יום אלו הוא דמחלקים התוס' שם בין נדר לנזיר כדמשמע פשט לשונם שם אבל באומר הריני נודר מבשר כ' יום וחזר ואמר הריני נודר מבשר כ' יום יש לפרש דעתו דאכ' יום אחרים קאמר ולפי זה נצטרך לדחוק ולומר דבכה"ג לא קשה להו להתוס' אמאי שבקא סתם נדר דפתח ביה משום דהכא לא מטעם יש נדר בתוך נדר אסור במ' יום אלא דהוי כאומר הריני אסור בבשר מ' יום ודוק מכל מקום היינו מטעם כוונתו דודאי אם כוון לאסור ארבעים יום דאזלינן בכל דוכתי בתר כוונת הנודר אבל אם נדר סתם כמו שפירשו חכמים או שכוונתו שיחול הנדר השני על הראשון ויהא עליו שני נדרים ודאי אינו אסור אלא עשרים יום כמו באומר הריני נודר מבשר עשרים יום וחזר ואמר הריני נודר מבשר כ' יום אלו דאינו אסור אלא עשרים יום דדוקא בנזירות כשאומר הריני נזיר שלשים יום וחזר ואמר הריני נזיר שלשים יום אלו חייב שני נזירות וכמ"ש התוספות שם וכ"כ הרשב"א בתשובה סימן תרט"ו מה שאין כן בנדרים ומכל מקום אין דברי הרב מוכרחים וכמ"ש:
(לא) רק אם נדר ב' הנדרים ביום א' כו'. כתב הב"ח ולא נהירא אלא הכא דמי למי שאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום דלשמואל מונה ב' נזירות ויש לחוש לאסור מ"ב יום גם כשב' הנדרים ביום אחד כו' כדפי' עד כאן לשונו ותימה דהרי במרדכי ותוס' שם משמע כהרב וכמ"ש בד"מ גם מה שנראה מדבריו דדין נדרים ונזיר אחד הוא נמשך אחר דברי הרב אבל כבר כתבתי בסמוך שאינו כן:
שאסור בבשר שנים וארבעים יום. הוא דעת הטור והבית יוסף הקשה עליו דמאי שנא מאומר שלא אוכל תשעה אלו כו' בסימן רל"ח סעיף י"ב דאם אכל עוד אחד עבר על השבועה על כן סיים גם כאן ואינו נ"ל כו'. ולע"ד נראה דדברי הטור אתיין שפיר דהא באמת יש שני פירושים לשבועה השנים דהיינו שאפשר שעל אותן עשרים יום שנשבע כבר חזר ונשבע עליהם בכולל עכשיו עם שני ימים הנוספים ואפשר שעל אחרים לגמרי קאמר ועל כן אמרינן דעל שניהם נתכוין בכל גווני דיש לומר כל כך יום יהיה אסור בהם וכן לעיל בכל גוונא שיהיה עשר לא אוכל דהא קיימא לן בסימן ר"ח סתם נדרים להחמיר על כן חייב לעיל באוכל עשר וכאן בארבעים ושנים יום אמנם נראה פשוט דאם אומר בפירוש כוונתו היאך היתה אין כאן מחלוקת דהכל מודים דאזלינן בתר פירושו ולענין הלכה יש להחמיר כדעת הטור ואסור מ"ב יום:
(טו) כ"ב: והט"ז כתב דלענין הלכה יש להחמיר כדעה הראשונה והיא דעת הטור שאסור מ"ב יום וק"ל סתס נדרים להחמיר אמנם נראה פשוט דאם אומר בפירוש כוונתו איך היה הכל מודים דאזלינן בתר פירושו.
(טז) ב' פעמים: והש"ך כתב שאין דברי הרב מוכרחים שהוא למד זה מדין נזיר אבל אינו ענין לשם דדוקא בנזירות נפקא לן בש"ס מקרא דנזיר להזיר אבל בנדרים לא שייך זה וע"ש באריכות.